אמא שלי היתה החברה הכי טובה שלי.
הכל הייתי מספרת רק לה. אהבתי אותה מאוד. היינו מסתובבות בקניון ביחדת אוכלות ארוחות בוקר. היא כל הזמן היתה מחמיאה לי על כל מה שאני עושה ומעודדת אותי תמיד.
היתה אומרת לי כמה שאני יפה וחכמה. ועכשיו אני מרגישה מכוערת וטיפשה כי היא לא פה להגיד לי את זה ולהצחיק אותי כשאני עצובה.
אמא שלי נפטרה מסרטן בחודש ינואר השנה.
אני מתגעגעת אליה מאוד וקשה לי לקבל את זה שלעולם לא אראה אותה יותר.
אני לא כל כך מצליחה לצאת מהדיכאון של המוות שלה בעיקר כי יש לי אחים קטנים ואני כל הזמן מרחמת עליהם שאין להם אמא.
אני מאוד עצובה רוב הזמן. קשה לי לחייך ולשמוח.
למישהו יש עצה מה לעשות עם עצמי? אני לא מאמינה במטפלים נפשיים. לדעתי לדבר זה בזבוז של זמן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025