היי, תמיד הייתי סוג של טיפה מרוחק, לא הייתי כמו כולם. אולי זה קשור לזה שכל מי שהיה מסביבי היה פשוט קוף.
היו לי את הריבים שלי והיו מקרים שחבורה של כמה ילדים חיפשה לריב איתי אבל זה היסטוריה.
בזמן האחרון הרגשתי בעננים, יש לי חברה , חברים שליוו אותי והרגשתי ממש מאושר.
לא מזמן התיישבתי בהסעה של בית ספר באיזה מקום פנוי ובגלל זה רבתי עם אחד הערסים, זה נגמר בזה שחברים שלו הצטרפו והם הרביצו לי, פיזית לא נפגעתי אבל נפשית כן.
איבדתי את הבטחון לגמרי, הרגשתי לבד בעולם, הרגשתי שאף אחד לא דואג לי והרגשתי ממש מושפל.
עבר חודש בערך והרגשתי הרבה יותר טוב אבל עדיין הרגשתי את חוסר הבטחון הזה והפלאשבקים של המכות קופצים לי לראש כל הזמן.
מאז אני מרגיש דחוי יותר, אני מרגיש שחברים שלי לא שמים עליי כבר, זה מתבטא בזה שאני מדבר ולפעמים מתעלמים ממני, לא בטוח בכוונה אבל זה עדיין פוגע.
היה לי טיול שנתי וכל הטיול הרגשתי שכולם מתעלמים ממני ומהרצונות שלי, רבתי בצעקות כמה פעמים עם האנשים שאמורים להיות החברים הכי טובים שלי ואפילו בכיתי קצת במקלחת מרוב שנפגעתי.
אני מסתכל על אנשים אחרים ברחוב, בבית ספר, בשכבה ומקנא בהם.
אני רוצה להיות דומיננטי, אני רוצה להיות במרכז, אני רוצה להיות אותו אחד שרוצים להיות איתו, שהוא כריזמטי ובעל בטחון, שלא מפחד לעשות מה שהוא רוצה ושיכבדו אותו.
אני מתסכל עליהם ומקנא, מה אפשר לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות