אף פעם לא היו לי חברים שהרגשתי שאני יכול להיות חופשי איתם כל האנשים שהכרתי ועדיין מכיר בתקופות שאני עובר בחיים אני מרגיש שהם מזוייפים לא משנה מי. כשדיברתי על דברים שאף אחד לא ידע עליי התחילו לצחוק עליי מאחורי הגב כאילו שאני לא שומע או שעשו כל מני רמזים מול הפנים שלי אחד לשני כאילו שאני לא מבין. ונמאס לי לחזור למעגל הזה שוב ושוב. הייתה לי חברה בגיל 16 אבל היא פירקה את הקשר בטענה שזה לא מתאים לה. מאז לא הייתה לי אף אחת. אני בן אדם לא ממש מוצלח ואפילו תמים או איך שקוראים לזה היום פראייר. עושה טעויות בלי הפסקה וכל מי שרואה אותי קורה לי "חמוד" נמאס לי מהייחס הזה ומזה שאני דפוק אני בן 20 בלי שום מטרה עוד מספר חודשים מסיים את השירות הצבאי שלי ואני מרגיש שאני כלומניק. כאילו אם אני אהרוג את עצמי זה לא ישנה דבר. אני גם לא בקשר עם ההורים. נטשו אותי כשהייתי בן 9. אין לי אף אחד בעולם הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות