אני בבית ספר עם ה"חברים" המזויפים שלי לא באמת איתי ולא באמת אכפת להם ממני ונמאס לי כי אני כל לילה כבר בוכה מעצב ודיכאון. אני לבד בכיתה וכל החברים עושים צחוקים בצד השני של הכיתה ותפסו לעצמם מקום ביום הראשון של הלימודים ולי אפילו לא טרחו .. נמאס לי כי אין לי אפשרות לעבור כיתה או בית ספר כי הבית ספר היחידי שאוכל לעבור אליו הוא במרחק 20 דקות נסיעה באוטובוס מהבית שלי ואני אצטרך להתעורר ב5.30 בבוקר כל יום.
חברה טובה שהייתה אצלי בכיתה עזבה לבית ספר אחר ואין לי עם מי לצחוק.. אני מרגישה שקופה בכלל לא מתייחסים אליי וגורמים לי להרגיש כמו אוויר. אם אני לא אהיה איתם בהפסקה ינדו אותי בכיתה ואין לי כוח לזה. ומצד שני נמאס לי כבר לזייף.
חשבתי על לhitאבד כמה פעמים... אבל אני לא מסוגלת להשאיר את המשפחה שלי שבורת לב. הם היחידידם שאכפת להם ממני.
מה לעשות??? אין לי כבר מושג וכוח! אני כבר כל יום מתפללת לאלוהים שיגרום לי לא יודעת מה להתעלף ככה שתהיה לי סיבה לא ללכת לבית ספר ולהיות לבד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025