יש לי חרדה חברתית והמצב שלי הוא לא השיא אבל לאחרונה דיי התקדמתי יחסית למה שהייתי אז.
צעד קטן אך עדיין צעד.
בכל מקרה חשבתי בכללי באיזה לילה שלא הצלחתי להירדם... ושמתי לב שבכל מקום שהייתי איכשהו הצלחתי להשניא את עצמי על אחרים. ואני לא מדברת ממקום של חוסר ביטחון וחרדה- ההתנהגות של אנשים כלפי הייתה מגעילה ועוקצנית ואני באמת לא יודעת מה עשיתי ומה דפוק בי עד כדי כך שאנשים התנהגו אלי ככה.
כמו שאמרתי אני עם חרדה חברתית, אני ליטרלית דג בחברה. לא מדברת הרבה וכמובן לא מרכלת או מלכלכת בגלל מצפון כבד. לכן לא יצא לי לריב אי פעם גם. אז אני באמת לא מבינה... ואני גם כל פעם שביקשו ממני עזרה נתתי תמיד מכל הלב. והייתי מבטלת את עצמי בשביל אחרים. שהעיקר להם יהיה טוב כי אני לא מסוגלת לישון במחשבה שלי טוב אבל לאחרים לא.
השיא היה בצבא. שם היה לי מאוד קשה ובנות פשוט היו יורדות עלי בקורס וגם בהמשך. הייתה אחת שכל הזמן חיפשה אותי ואני לא יודעת למה... כל דבר שעשיתי היא התלוננה. אפילו אם הגיע התור לטור שלי להיכנס לחדר אוכל והתקדמתי כחלק מהטור מהר לטענתה היא דאגה להשפיל אותי בצעקות מול כולן. לא היינו בכלל באותו טור אפילו. היא הייתה בטור האחרון לחדר אוכל. והיא אמרה ועשתה עוד דברים שהם ממש משפילים. (כמו על זה שהגיוס שלי לצבא מיותר... זה נתן לגיטימציה לכולן להגיד לי את זה כל הזמן )
כמו כן, בהמשך גם בנות נוספות הצטרפו לחגיגה וזה המשיך כל הסדיר בעצם.
אין לי חברות אמיתיות. אני תמיד לבד. ואנשים שהסתדרתי והצלחתי להתחבר, הייתי זמנית עבורם. סתם עוד אחת.
זה ממש גורם לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי כי בטח יש בי משהו ממש דפוק. הרי הכרתי חרדתיים כמוני אבל שלא התייחסו אליהם בצורה כזאת משפילה כל הזמן ולהפך אפילו !
כל ההתנהגות הזאת, זה אומר שאני בן אדם רע? כי זה ההסבר היחיד למה זה מגיע לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות