יש לי יומולדת 18 בסוף החודש, ואני לא רוצה לחגוג. בשנה האחרונה הרבה דברים השתנו בחיי, והתרחקתי מאנשים שפעם היו חברים קרובים, וכרגע אני עם עצמי. אמא שלי רוצה שאני אחגוג את היומולדת שלי ושנזמין בני משפחה אלינו הביתה. אני לא רוצה, כי בשבילי זה לא כיף, יביאו לי כסף ויגידו מזל טוב, וביי,. אין לי על מה לדבר עם אנשים מבוגרים, אז אחרי הארוחה אני אסתגר בחדר כשהמבוגרים בסלון ידברו ביניהם בכיף. אז להורים שלי ולמשפחה אולי יהיה כיף, אבל לי לא, ואני לא רוצה לחגוג. אמא שלי ביקשה שאני אחגוג כטובה לה, אבל זה היומולדת שלי, למה אדם ממשיך להתעקש ולעשות מחווה לאדם שלא מעוניין במחווה זו? החגיגה זה משהו שאמא שלי תאהב, לא אני. אז זה יותר בשבילה מאשר לי. אמא שלי אמרה שתקנה לי טלפון חדש, כי הישן שלי הוא דגם מקולקל שלא מייצרים אותו יותר, כי המודל דפוק וקיבל הרבה ביקורת בחדשות. ועכשיו אמא שלי אומרת שאם אני לא אחגוג אז גם מתנות לא יהיו. אבל אני לא מתכוונת לחגוג רק בשביל לקבל טלפון שגם ככה לא מעניין אותי, ומסתדרת עדיין עם הישן. היא גורמת לי להרגיש אשמה. ואני מבינה את הנקודת מבט שלה, באמת שכן, שהיא רוצה לחגוג בשבילי, אבל היא לא מנסה להסתכל מנקודת המבט שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות