היי.. אשמח אם השאלה תעלה גם לפייסבוק בשביל שתיחשף לכמה שיותר אנשים.
לעיניינו- לא יודע מאיפה להתחיל, אבל אנסה.
אני בן למשפחה טובה, בכור לסבא וסבתא וסופר מחובר אליהם.
סבא שלי עד גיל 78 כל יום היה עושה ספורט, היה שוחה. אדם שפשוט כיף להיות לידו. כל היום שומעים ממנו סיפורים ובעל חוש הומור מפותח. כל אחד מאחל לעצמו להראות ולהתנהג ככה.
כל בוקר הוא וסבתא שלי היו קמים, הוא היה מנשק אותה וימי שישי קמים מוקדם להכין תבשילים מיוחדים כאלה בשבילנו..
יום אחד הוא פשוט קרס, ואיתו הבית. תקפה אותו המחלה הארורה. כרגע הוא בבית אבל לא זוכר את כולנו וכבר לא מתנהל לבד.. ומשבוע לשבוע המצב קשה יותר ויותר, אין לזה צורה איל שזה מתדרדר!!!
לסבתא שלי אין את אותה שמחת חיים, בעבר הייתי מתעייץ עם סבתא שלי על הכל! היום בקושי יש לה כח לדבר.. מנסים לעודד אותה וקשה. הם היו הזוג המושלם וגם בגיל 78 הרומנטיקה חייה ובועטת.
סבתא שלי עדיין עובדת ועושה משכורת שאני לא מכניס.. שאקלית רצינית. מכלום הביאה בית ומשפחה מהחלומות. הכל היה עליה. אני המעריץ הכי גדול שלה! היא המודל לחיקוי שלי, מגיל 8 עובדת וחרוצה!
לאחרונה אמרה לי משפט שפשוט חורר לי את הלב "מה לעשות מאמי.. זה מחזור החיים" הייתי בשוק לכמה שניות ולא עיקלתי את המשפט.. לא יכולתי לשמוע את זה. לא יודע איך לחיות ביום שהם ילכו ממני..
אני מאוד אוהב להגיע אליהם. לשבתות, בחגים. לוקח חופש מהצבא.. ממש נהנה אצלם.
יום יבוא והם פשוט לא יהיו כאן? שארצה בית אהבה ואוכל חם? לא יודע מה אעשה, הם הדבר הכי חשוב ויקר לי בחיים! סבתא שלי זו החברה הכי טובה שלי, אנחנו מדברים על הכל! אני גם משתדל לדבר איתה לפחות 3-4 פעמים בשבוע.
אני באמת כותב את זה בדמעות כי קשה לי לראות אותם מזדקנים. קשה לי כלכך וכואב לי.
גם על ההורים שלי.. אני רואה שהם מתבגרים ואני מתחיל לראות קמטים.
אני בחור דיי רגיש וזה פשוט שובר אותי- המחשבה הזו.. ואווו.
אתם חושבים שכדאי לי ללכת לפסיכולוג והוא יעזור לי לשנות גישה ולהבין יותר את החיים?
כי למרות שאני רגיש אני גם בחור בוגר, אבל את זה קשה לי לעקל..
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות