אני מגדיר את עצמי כאדם מופנם, זאת אומרת שאני מעדיף את השקט שלי, מעדיף להיפגש עם כמה חברים בודדים במקום ללכת למסיבה. אני קצת ביישן, לא נוח לי בהרבה סיטואציות חברתיות, ולפעמים הן מלחיצות אותי.
תמיד הייתי ככה, ולפני כמה שנים ההורים שלי לקחו אותי לפסיכולוג שאמר שאולי יש לי חרדה חברתית (חשוב לציין שאני לא בטיפול ולא הייתי).
העניין הוא שכל עניין החרדה החברתית.. זה נשמע פשוט כמו מופנמות שיותר באה לידי ביטוי. אני קורא בפורומים ובאתרים בנוגע לחרדה הזו, ואני פשוט מוצא שאדם חרד חברתית הוא אדם מופנם וביישן, ולא יותר מזה.
למעשה, אני אפילו מאמין שאנשים מסוימים הכניסו לעצמם לראש שיש להם הפרעה נפשית כלשהי וזה מסביר הכל, וזה תירוץ מושלם בשבילם כאשר שואלים אותם למה הם כמו שהם, ולא אחרת, או שהם צריכים להתמודד עם סיטואציה לא שגרתית.
אני לא חושב שכל המעגל החברתי שלי צריך להיות מוגדר לפי איזה עמוד מספר על פסיכולוגיה. אני לא "אנטי-פסיכולוגיה" בכלל, יש מחלות והפרעות נפשיות, ואני חושב שיש הרבה מאוד אנשים שחייהם השתפרו הודות לטיפול כלשהו, אבל אני מפקפק ספציפית בדבר הזה שנקרא חרדה חברתית.
לדעתי אני התפתחתי בדרך כלשהי, ונוח לי עם איך שאני היום. אני לפעמים נלחץ ומפחד מסיטואציות חברתיות. אני קצת שונה, אבל כולנו שונים, וזה מי שאני.
האם אתם גם חושבים ככה? אני אשמח לשמוע כל דעה בנושא הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025