שלום לכם
בן 22 משוחרר צה"ל (שירות מלא)
שמעתי משפט שמאוד השפיע עלי, אולי הוא נכון אולי לא אבל זה לא האישו פה.
המשפט הוא: "ילד כבוי מול מסך שדולק".
המשפט הזה בעצם דורס את כל מה שאני.
חחח זה קצת מצחיק, אבל המשפט בעצם מוכיח שכל מהותי אי אינה חשובה.
אני במצב שאולי טיפה מתסכל בגלל שהשתחררתי כמו שציינתי ואני מחפש עבודה במשהו שלמדתי במשך חצי שנה.
ואני קצת מתקשה למצוא.
ופפשוט בזמן שאני מחפש מכל הלב יש לומר, אני די כל היום על המחשב.
המצב הוא שאין לי ממש חברים.
אני יש לי חברה כבר כמעט 2 שנים.
רציתי לשמוע את דעתכם על המציאות הזאת, ובנוסף על המשפט?
אני לא יודע אם אני מאה אחוז על המחשב בשבתות ובחגים 99% מהזמן אנחנו יחדיו לפעמים יוצאים לפעמים בבית.
אבל מעצבן אותי הראש הדפוק שלי.
שהוא מחפש שהחברה תגיד שאני בסדר.
למה אני לא יכל להגיד לעצמי "אתה בסדר?"
אני מאוד אוהב את המחשב ומאוד נהנה.
אבל הראש הדפוק שלי לא נותן לי מנוחה חייב כל פעם אישורים.
על מנת להפיק תועלת התחלתי אפילו ללמוד פייתון חחח.
אז מה דעתכם על כל מה שפרקתי כאן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות