*שם בדוי*
היי
דבר ראשון תודה לכל העונים זה לא מובן מאליו בכלל.
אז ככה, העבר שלי לא ממש מזהיר עברתי המון דברים קשים, דברים ששוברים מבפנים, דברים שגורמים לעצמך לשנוא את עצמך ואת הסביבה שלך. אני אומנם צעירה אבל הדברים שעברתי לא שגרתיים.
אני סובלת מטראומה מינית, חרדה ודיכאון.
אין לי בטחון עצמי.. אני מרגישה שאני דוהה מהעולם.. פשוט נעלמת לאט לאט.. התמכרתי לכאב.. התרכלתי להסתכל במראה ולבכות.. בסופו של דבר אני נורא שופטת את עצמי לרעה.
המשפחה לא עוזרת ואין מה לדבר על הורים בכלל..
אני כבר לא יודעת אם לבטוח בחברים שלי..
כשאני חווה התקפי חרדה יש לי הרגשה נורא חדה של התקף לב.
אמא שלי צחקה עלי כשסיפרתי לה את זה.. היא חושבת שאני סתם מגזימה.
ההורים שלי נורא אדישים לגביי.. הם ממש עיוורים מול המציאות שלי. זה כאילו שהם לא רוצים לראות את האמת.
אני מרגישה לבד.. אפילו בחדר הומה אנשים.
יש לי פסיכולוגית אבל אני לא מרגישה שזה משנה דבר.
אני מרגישה משוגעת ודפוקה.. אבל בעיקר לא נורמלית.
אני מרגישה כל כך שונה שאיבדתי את הבתולים שלי בגיל כל כך צעיר ולא מרצון בגלל שאני מכאיבה לעצמי כדי לנסות להרגיש בחיים.
אני רק רוצה שתגידו לי דברים טובים שיעודדו אותי ומי שיכול לייעץ לי איך להתקדם הלאה.
תודה לכולם.❤
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות