היי אני פונה פה כי אני מרגישה שזה די המוצא האחרון.שלי ןהדרך היחידה שלי להיפתח באמת בלי שישפטו אותי
אני כבר 3 שנים חווה סוג של דיכאון מלווה בירידות במשקל בעצבות ומצבי רוח פתאומיים
אני לא יכולה להסביר למה ולהצביע על נקודה שבנ זה התחיל אבל אני באמת הגעתי למצב שניסיתי לפגוע בעצמי פיזית כדי להעביר את זה והסיבה היחידה שלא עשיתי משהו קיצוני זה כי אני יודעת שזה יפגע במשפחה שלי ואני לא רוצה לפגוע בהם..
יש לי הכל בחיים לא חסר לי כלום משפחה חברים כסף נראות חיצונית בריאות באמת שברוך השם לא חסר כלום אבל אמי עדיין מרגישה עצבות וחוסר שלמות מסויימת בין אם אני מנסה לפנות למשהו חדש בחיים שלי ואני רק מפחדת מכישלון ונפילה רק מרגישה שאני כל הזמן לא מספיק ורק מציקה לכולם ופתאןם אני יכולה להיות סתם במסיבה עם חברות ותיפול עליי עצבות ברמה שאני הולכת לשירותים ןבוכה
אני מרגישנ שאף אחד לא יבין אותי ושאין לי למי לפנות ורק כשאני שיכורה או מעושנת אנשים נהנים איתי ובלי זה אני מרגישנ פשןט בלתי נסבלת ומציקה לאנשים
אני לא רוצה להרגיש ככה יותר ואני גם אוצה להפסעק לפגוע בעצמי פיזית אבל אני מרגישנ שפגיעה פיזית מקלה לי על פגיעה נפשית
פונה אליכם כי רציתי לפרוק ואין לי למי ואני כבר 3 שנים סובלת ולא חושבת שאצליצ לסבול עוד שנה בלי באמת.לפגןע בעצמי קיצונית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות