יש לי חברה טובה ואנחנו מכירות כבר 4 שנים.
בזמן החרון אני מרגישה שאני ממש לא רוצה להיות חברה שלה בגלל כמה סיטואציות שקרו לי:
1. פעם אחת המורה רצתה לדבר איתה אחרי הלימודים ואני חיכיתי לה רבע שעה ושבוע וחצי אחרי המורה גם רצתה לדבר איתי והחברה אמרה לי שהיא הולכת ולא מחכה כי היא יודעת שזה יקח המון זמן והלכה.(רק אציין שההליכה היא רבע שעה והיא עוברת בשכונה של ערבים, וזה נורא מפחיד אותי ללכת לבד והיא יודעת את זה.)
2. מתחילת השנה לא הפסקתי לאחר לבית הספר בגללה (ברוב המקרים איחרנו יותר מרבע שעה שזה הברזה) וכשהמורה רצתה לדעת למה החברה היתה מחכה שאני אמציא תירוץ למורה למה *אני* גרמתי לנו לאחר. וזה כבר לא נעים לי לשקר למורה ככה כל הזמן.
3. אני מרגישה שהיא מנצלת אותי, כשלי או לחברה הכי טובה שלי (שתינו מדברות תמיד בהפסקות) יש אוכל טעים אז פתאום היא שמה לב אלינו ומצטרפת רק בשביל שנביא לה מהאוכל. עוד מקרה שקרה, פעם אחת נתקעתי למעלה משעה מחוץ לבית בחום נוראי והיא לא הסכימה להכניס אותי אליה הביתה בטענה שהיא צריכה לסדר את החדר! וגם כל הזמן היא שורצת אצלי, וכשאני רוצה לבוא אליה פתאום היא ממציאה תירוצים.
4. ההורים שלי מחבבים אותה והיא מודעת לזה, ולכן היא נמצאת אצלי המון בבית (ההורים שלה לא מכניסים הביתה גלוטן וסוכר) כי יש לנו אוכל טעים ואחרי שהיא אוכלת אנחנו בחדר שלי חצי שעה היא בטלפון עד שנמאס לה והולכת. למרות שאני מנסה לפתח איתה שיחה.
אמרתי לה את זה פעם והיא סיפרה לי איזה תירוץ לא אמין בכלל, לא נעים לי להיות חברה שלה. אבל היא אחת מהחברות היחידות שלי (קשה לי להיפתח לאנשים) ואני מפחדת לנתק את החברות ביננו. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות