היי,
קוראים לי שקד,אני בת 19,
ההורים שלי התגרשו ממזמן ואבא שלי יצא לגמרי מהתמונה, בעצם כבר שנים המצב הוא שרק אמא שלי מגדלת אותי ואת שתי אחיי הקטנים, זה אומר שהיא מטפלת בהכול ומפרנסת אותנו לבד ומזה נובע שהיא חוזרת הביתה שאין לה כוח לכלום ודי עצבנית. אחים שלי הקטנים משתפים אותה בהכול ואני רואה מה קורה לה שהם מספרים לה על דברים רעים שקרו להם: ממש כואב לה מזה וביום שהם סיפרו לה היא לא יושנת בלילה אפילו בגלל דברים קטנים, בקיצור זה ממש עושה לה רע. בגלל זה אני מנסה להראות תמונת מצב כזאת שאצלי הכל טוב ומעולה , כדי שלא יהיו לה עוד סיבות לדאגה ושאיתי יהיה לה ראש שקט.אני בדיוק סיימתי בית ספר עכשיו,כל החברות שלי התגייסו ונותק הקשר, בבית ספר היה לי די טוב אבל עכשיו אני בתחילתו של שירות לאומי ובאמת שעוברים עליי ימים לא קלים כי בכל זאת רק סיימתי בית ספר ודי יצאתי לעולם, גם כשהייתי בבית ספר היו לי ימים רעים אבל עכשיו ממש קשה לי עם המעבר לשירות ובאמת שאין לי עם מי לדבר(,אני לא רוצה לספר לאמא כי זה יעשה לה ממש רע) אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות, יש לי כזה הרבה דברים בבטן , החל משטויות כמו שמישהי צעקה עליי היום אבל יש דברים יותר מזה כמו טראומות שיש לי מגברים ואני באמת לא אומרת סתם ועוד כל מיני דברים. ובאמת שאין לי למי לספר ולפרוק, אני מרגישה כאילו כבר אין לי מקום לשמור דברים בבטן יותר אז אני כותבת שירים כי זה נותן לי סוג של פריקה כאילו אני מספרת למישהו אבל הדף לא מחזיר לי תשובות כמובן, אני צריכה מישהו שיעודד אותי. או אפילו סתם מישהו "אמיתי" שיקשיב למה שאני אומרת ומה שעובר עליי ולאמא שלי זה ממש לא רלוונטי לספר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות