אני יודעת שאני רק בת 19 ו"כל החיים עוד לפניי", אבל בתכלס אני לא מצליחה לחשוב על עצמי בעתיד חיה בנורמה כמו כולם.
יצאתי מהשירות הצבאי כי לא יכולתי להתמודד עם זה והגעתי למצב נפשי כל כך נמוך ששיחררו אותי. ביליתי כמה זמן בחופש בלי לעבוד בלי כלום כדי להתאושש קצת אבל עדיין לחצו עליי המון להתחיל ללמוד או לעבוד. לעבוד שוב לא כל כך רציתי, אז בספונטניות ולחץ מאמא שלי נרשמתי לסמסטר באוניברסיטה. חשבתי שבגלל שזה נושא שבחרתי אני אצליח ללמוד ושזה יעשה לי טוב, אבל אני ממש מתחרטת שעשיתי את זה. אני לא מצליחה לשבת וללמוד, ואני בכלל לא מבינה כלום ורק להסתכל על החוברות ספרים מלחיץ אותי! אני לא מצליחה לראות את עצמי עושה תואר, לא מצליחה לשמור על זוגיות לטווח ארוך ואני אפילו לא רוצה לחשוב על איך אני אגדל ילדים. אני מרגישה כזאת חסרת תועלת, מצפים ממני להתבגר כמו כולם וכל מה שאני עושה זה יושבת ובוכה ורואה סדרות כדי להתחמק מללמוד. לא הצלחתי אפילו להוציא רישיון נהיגה! ניסיתי כל כך הרבה טסטים אבל לא עברתי. אני לא רוצה את החיים הבוגרים האלה, באופי שלי אני עדיין מרגישה נערה מתבגרת ואני לא מסוגלת עם כל זה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות