התחלתי מכינה ייעודית השנה , עבר חודש ואני חושבת רבות על לפרוש מהלימודים. אני מפחדת שהלימודים יהיו לי קשיים מדי ולכן אני בחששות שלא אגיע לממוצע שאני רוצה ובו אקבל פטור מפסיכומטרי ואז זה יהיה בזבוז זמן. בנוסף אני לא מוצאת שם את עצמי מבחינה חברתית רובם שם בנים ויש כ 7 בנות שכל אחת מצאה כבר חברה ורק אני נשארתי לבד . קשה לי שם מאוד וקשה לי להתחבר לכיתה וזה מכניס אותי לדיכאון ולמחשבות על לפרוש מהלימודים. אני מתגעגעת נורא לחבר'ה שהייתה לי בעבודה ונהנתי ממנה אבל זו עובדה עם שכר מינימום שעזבתי בעקבות הלימודים. אני נמצאת במעונות של המכללה ודי לבד שם אולי אם אני יעשה יומיות ויהיה בבית זה ישפר לי את המצב רוח ואני לא ארגיש את הבדידות הזו שגורמת לי למלא מחשבות. איך אפשר לחשוב בצורה הגיונית? ולא ממניעים רגשיים של בדידות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות