היי, אני כבר מעשנת סמים כמעט שנה ואני הגעתי למצב שזה חלק כל כך משמעותי בחיים שלי שאני כבר לא יודעת איך להפסיק. אני סובלת מדיכאון כשאני סאחית, חווה התקפי זעם, לא מפסיקה לבכות/לחשוב, אני לא מעריכה את עצמי בכלל ובעיניי אני מיותרת. אין לי חברות, שגם זה קרה בגלל הסמים, יש לי חברות מהבית ספר שמעשנות גם ויש את הידידים שלי. אני לא מרגישה עם אף אחד פתוחה מספיק בשביל להסביר שמתחוללת בי סערה כל יום בחיים שלי מהרגע שאני קמה ועד הרגע שאני הולכת לישון כי אין לי חברים הכי טובים שאכפת להם ממני, חברים של שאכטות. ההורים שלי לא מפסיקים להעניש אותי, לצעוק עלי, הסמים גרמו לי לשקר להם ולכן הם לא מאמינים לי, נועלים אותי בבית ולוקחים לי את הטלפון. ריבים שלא נגמרים. אני יודעת שאני בת חרא שבכלל נגעתי בזה ושיקרתי להם באופן יום יומי בשביל שאכטה אבל אני חווה עכשיו תקופה שאני צריכה שיהיו שם בשבילי. אני בגיל ההתבגרות אני מבולבלת, ההורים שלי דואגים לי ואני נקרעת בין זה לבין להפסיק לא להעריך את עצמי ולבכות כל לילה. ובסופו של דבר אני נדחקת לפינה בחוסר מושג של מה לעשות. העישון זה התרפיה שלי, הדבר היחידי שיכול לגרום לי להרגיש טוב בזמן שאני לא מפסיקה לבכות ומצד שלי כמה אני יכולה לעשן? כמה אני יכולה לשבת עם עצמי ולא לדעת מה לעשות במקום לשבת עם בן אדם שאכפת לו ממני ולדבר איתו? אין לי מושג מה אני עושה לגבי עצמי, לגבי ההורים שלי ובכללי, בבקשה תתנו עצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025