לפני שנה אבא שלי הפתיע אותי ולקח אותי למורה פרטית לאיטלקית (כי הוא ידע שאני נורא אוהבת את איטליה, נורא אוהבת לשמוע שירים באיטלקית וכו'..). ממש נהניתי מזה והמורה שלי היה מקסים, הוא היה ממש נחמד אליי, צחק איתי ודיבר איתי בגובה העיניים. עכשיו אחרי שנה הוא פתאום החליט להעלות את המחיר ואבא שלי אמר פתאום שזה ממילא היה ממש יקר ושהוא לא מסכים לי להמשיך. בכיתי כל היום. לא הייתי מסוגלת לחשוב יותר על איטליה או לשמוע שירים באיטלקית. היה לי ממש קלסר עם כל העבודה שעשיתי במשך שנה שלמה. כל פעם שמשהו קצת מזכיר לי את השיעורים אני כמעט בוכה וכשאני לבד אני כבר ממש בוכה. עבר חודש מאז והתגובה שלי תמיד נשארת אותו דבר. אני לא רוצה מורה אחר עכשיו כי אני יודעת שזה לא יכול להיות טוב כמו שזה היה אז. מילא כבר נורא קשה לי בבית ספר מבחינה חברתית ואבא שלי ידע שהשיעורים היו אחד הדברים שהכי שמחו אותי. מרגישה שלא הוא ולא אמא שלי במקום להבין אותי כי להם היו הרבה חברים תמיד, היה להם ביטחון והם לא עברו את מה שאני עברתי. כנל לגבי אחים שלי. מה לעשות? יש עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות