היי. אני נערה בת 14, וכבר מכיתה ז' אני לא בבית ספר על בסיס יום-יומי. ביסודי עברתי הצקות וחרמות וגם בעיות בבית וכשעליתי לחטיבה הדברים החמירו והביטחון שלי היה בקרשים, עשו עליי חרם, החלטתי לא לשתוק יותר ולא הסכמתי ללכת לבית ספר. זה הוביל ללימוד ביתי (דבר שנהניתי ממנו ממש), אבל לצערי עכשיו אני כבר בכיתה ט', ואחרי ניסיונות כושלים בכיתה ח' ובתחילת השנה הזו להיכנס לימי לימוד בבית ספר, ההורים שלי ויתרו ואני לומדת בבית... פחות או יותר, כרגע זה לא מסודר ועדיין גורמים ממשרד החינוך מנסים לדחוף אותי ללכת לבית ספר.
אני בדיכאון די קשה וההורים שלי ממש מעורערים לגביי. גם אני מעורערת לגביי עצמי. אני לא יודעת מה יהיה איתי בעתיד.
ההורים שלי וביחוד אמא שלי ממש עצובים לגביי זה שאני לא ילדה נורמלית אבל מנסים להסתיר את זה, אני מרגישה שבורה. אני אדישה לזה בדרך כלל רר כי מבפנים זה פשוט שובר אותי לדעת שההורים שלי מאוכזבים ממני. הייתי דוחקת את עצמי ללכת לבית ספר רק כדי לא לאכזב אותם.
אבא שלי בעבר אמר שאם לא אלך לבית ספר לא יהיה לי עתיד. הפסיכולוגית שלי אמרה שבלי 5 יחידות במתמטיקה לא יהיה לי עתיד. היועצת של הבית ספר אמרה שאם לא אמצא חברים לא יהיה לי עתיד. אני לא עונה על כל הקריטריונים האלה... לא יהיה לי עתיד? אני אמצא את עצמי תקועה בבית של ההורים שלי כל החיים?
אם באמת לא אסיים בית ספר כמו שצריך, לא יהיה לי עתיד? חברים זה באמת כזה חשוב? לא מרגישה טעם בלחיות יותר, אני מבזבזת אוויר...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025