שלום לכולם אני משתחרר עוד שבועיים מהצבא ולצערי החלום של הרבה אנשים בשבילי הוא פשוט סיוט ואני יסביר אני גדלתי כנער מסורתי והתחלתי להתחזק בסביבות גיל 14 עזבתי לבני ברק לישיבה ולמדתי שם 5 שנים צריך לומר שעד שעזבתי לבני ברק היו לי חברים ולא קרה שהרגשתי לבד כשעזבתי את הישיבה והחלטתי להתגייס לצבא חזרתי בעצם לבית שלי אני גר בצפון הצפוני ולא היה לי האמת למי כל כך לחזור היה לי חבר או שתיים מתקופת הבית ספר שחזרתי לשמור איתם על קשר וזהו היינו יוצאים מבלים הכרתי עולם שלם שאנשים בגיל יותר צעיר ממני כבר יודעים ממש טוב ולאט לאט ועקב מעשה נורא שעשה אחד מהשניים הפסקתי להיות בקשר איתו וככה קרה שנשארתי רק עם חבר אחד בקשר עכשיו מילא וזה היה חבר רגיל וטוב אז הכל סבבה אבל הבנאדם שינה כיוון והיום הוא שאנטי מאוד ואני בנאדם מאוד של רגש וליזום והוא מאוד אדיש הסיבה היחידה שאני בקשר איתו היום היא כיוון שאין לי משהו אחר כל החברים מהצבא גרים רחוק ואיך לומר לא היינו המחלקה כי מגובשת אפילו שהייתי בקרבי אז אין כל כך קשר ובבית שלי כל האנשים שהכרתי מהעבר נמצאים בקבוצות שלהם ואני לא כניסה אליהם ואני ממש לא מרגיש לכלום פשוט בודד פשוט כואב לי ממש אין לי חברים שנעשה את השטויות שעושים ביחד את הצחוקים שעושים ביחד אני חולם כל כך על זה שאני ירגיש כל היום עסוק ושכל הזמן חברים ירדפו אחרי וירצו לעשות דברים ולא כמו שקורה עכשיו שאני רק יוזם והחבר הזה בשלו כבד ומה גם שהוא עזב למרכז אני לא יודע מה לעשות כבר אני מיואש אשמח לעצה ואסיים בזה שהמזל שלי שיש לי חברה שממש דואגת ואוהבת אותי ובלעדיה כנראה שכבר הייתי משתגע ולכן אני גם לא יכול לעבור למרכז כי זה יהיה כרוח בזה שניפרד בגלל המרחק אולם בכל אופן הבדידות מחברים קשה לי מאוד אשמח לכל עצה ולכל דבר ולכל מי שרוצה לעשות דברים ביחד ופשוט להכיר חבר תודה לכולם מראש וסליחה על האריכות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות