היי,
ככה, אני עתודאי לכלכלה וחשבונאות באונ' בר-אילן, כרגע בשנה ב'. עם הזמן הבנתי שאני ממש לא מתחבר לחשבונאות והיום הגעתי למצב שאני די שונא את זה, אם כי הסבל פחות מעניין אותי. הבעיה מתחילה כשאני מסתכל על העתיד שלי ועל השאיפות שלי, ואני אסביר: בצבא אין כמעט תקנים שמזכים בסטאז', והמעטים שקיימים שמורים לעתודאים שנמצאים סמוך לקבע, מה שאומר שבמקרה הטוב אקבל התמחות רק כשאכנס לקבע אחרי 3 שנים במערכת הצבאית, ובמקרה הרע לא תהיה לי התמחות עד גיל 29 (כשאסיים את המסלול). מה גם שסטאז' בצבא שונה לחלוטין מבאזרחות, ושנתיים התמחות באזרחות נחשבת לשנת התמחות אחת בצבא. דהיינו, אצטרך לעשות התמחות של 4 שנים (!) בצבא.
מעבר לזה, אני מכוון לתואר שני מחקרי בכלכלה ואני לגמרי לא רואה את עצמי עוסק בתור רו"ח בעתיד. אני נהנה מהקורסים בכלכלה, אבל לא מהקורסים בחשבונאות (בלשון המעטה). בעיקרון חשבונאות בשבילי זה בונוס, אבל לא המטרה, וכן, אולי יום אחד בכל זאת אתגלגל לזה (לכן אני אומר לעצמי שתמיד טוב שתהיה האופציה). למעשה, חשבונאות זה PLAN B עבורי. יש לציין שעד עכשיו הממוצע שלי בחשבונאות גבוה למדי, אולי הכי גבוה במחזור, ככה שעם כל זה שאני סובל מזה, לא פשוט לי לוותר על זה.
לדעתכם, מה הדבר הכי נכון עבורי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025