שלום לכם,
זה יהיה יותר פריקה מאשר שאלה.
אז ככה, אני כרגע בת 23, לא לומדת אין לי הרבה חברים (היו לתקופות ואז נעלמו) או זוגיות.. ובגדול מרגישה כישלון.
כל מי שמסביבי די מוצלח. משפחה אחים אחיות.. כולם משכילים וחכמים ואני מרגישה שאני כל כך לא כזאת, ובנוסף שבזבזתי את הזמן שלי בכלום.
בזמן האחרון העצב השתלט עליי לגמרי. אני רק רוצה לבכות כל היום. אני מתקשה ליצור שיחות נורמליות מרגישה מן חרדה חברתית כל פעם שאני באינטרקציה עם אנשים שהם לא אמא/חברה טובה.
בסופשים גם אין לי דברים לעשות ואני פשוט נשארת תקועה בבית..
הקנאה גם לא אחרה להגיע.. לא שלא סבלתי מקנאה מסויימת כל חיי.. אך עכשיו זה אפילו יותר חמור. אני כל כך מקנאה בבנות יפות שאין לי דרך להסביר אפילו כמה.
בבנות היפות מאוד האלה שכולם רוצים להיות בחברתן, שכולם רוצים אותן שהן לא צריכות להתאמץ הרבה בשביל חברים ואנשים שיקיפו אותן. לעומתן אני מרגישה כל כך קטנה וחסרת חשיבות. לא יפה במיוחד, לא חכמה במיוחד.. ממוצעת מינוס.
אני יודעת שהמשפחה שלי גם מסתכלת עליי כלא מוצלחת וככבשה שחורה. ואני לא מאשימה אותם על כך.
אני באמת מנסה לשפר לי את ההרגשה. אני עושה יוגה, מדיטציה קוראת על פסיכולוגיה חיובית, בודהיזם.. וזה באמת נותן תחושה קצת יותר טובה אבל כל פעם שאני רואה מישהי יפה ומוצלחת שמתחילים מלא אני פשוט מרגישה שוב כישלון ורוצה פשוט להכנס למיטה, לבכות ולא לצאת ממנה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות