שלום לכולם.
לפני שלוש שנים בערך אחותי נפטרה מסרטן והיה לי מאוד קשה אבל חברים שלי עזרו לי להתמודד עם המצב ואני חושב שגם פשוט הכחשתי את המצב עם אלכוהול וקאנביס כדי שאשאר שמח כמו שתמיד הייתי. אבל אחרי סיום הלימודים פתאום התחלתי לחלום על אחותי ז"ל והתחלתי להאשים את עצמי במוות שלה (לא סיפרתי לאף אחד שאני מאשים את עצמי) בחלומות אני רואה גם את הרב שלי שלפני שלוש שנים אמר לי להתחיל להניח תפילין ולהתפלל להחלמת ובמשך שבוע שהנחתי תפילין רצוף שמעתי במקרה את המשפחה שלי אומרת שהמצב של אחותי השתפר ב50%. המשכתי להניח תפילין אבל פתאום היו ימים שפיספסתי עד שבסוף גם הפסקתי והמצב של אחותי הידרדר והיא נפטרה.
כל האשמות האלה על עצמי הביאו אותי לדיכאון עמוק. התחילו לי כאבים בגב והתקפי חרדות, ושהגיוס שלי הגיע הרגשתי שזה לא הזמן שלי עדיין אבל הצבא לא הסכים איתי אז השתמטתי. בסופו של דבר אחרי השתמטות ארוכה הסגרתי את עצמי ואני כרגע בצבא.
אבל בכל הזמן הזה הייתי סגור ואף אחד מהמשפחה או החברים ידע או יודע עכשיו מה עובר עליי.
כרגע אין לי יותר חברים כי בגלל הדיכאון שלי הפסקתי להיפגש איתם (פשוט לא היה לי חשק לצאת) ועכשיו אני מרגיש שהם שכחו ממני.
אני לא יודע איך להפסיק את האשמות האלה על עצמי ואיך להחזיר את החברים שלי כי באמת לא באלי שאנשים ירחמו עליי.
מרגיש רוב הזמן שנמאס לי מהחיים אני לא ישן בלילות וכל בוקר מחדש נהיה לי יותר קשה לקום לצבא (ביומיות).
באמת שכבר לא יודע מה לעשות ואיך בכלל מפסיקים תחרדות ותאשמות האלו.
תודה למי שקרא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות