שלום, בן זוגי ואני יחד 6 שנים , הוא בן 24, וכבר קרוב לשנה הוא סובל מעצב , חוסר מצב רוח, נטיה להסתכל על החיים בחוסר פרופורציה ולהתדכדכך.. לפני חודשיים הבנו שהוא סובל מדיכאון
הוא מטופל אצל פסיכולוג חצי שנה .. ואני תמיד מנסה לעשות כל שביכולתי להרים אותו ולעודד אותו, מכינה לו עוגות קונה לו דברים טעימים כותבת פתקים של אהבה , עושה מהדבר הגדול ועד להכי קטן כדי לגרום לו לחייך ולהבין שהוא לא לבד .
לפני 4 חודשים הוא היה סובל מירידה במשקל ומהקאות אחרי האוכל ,, הגוף שלו היה במצב לא טוב בגלל הדיכאון הזה ..
ההורים שלו כבר לא יודעים מה לעשות , ואני עושה כל שביכולתי תמיד להרים אותו, עושה לו שיחות מסבירה לו שהכל יעבור ושיבואו תקופות טובות יותר, משמע נראה לי שכל מה שיש לו בחייו לא מספיק ותמיד הןא מסתכל על החצי כוס הריקה
אני אוהבת אותו הכי הרבה בעולם הוא כל חיי, אבל אני מרגישה נפשית חסרת אונים כבר, זה לא נפסק והוא עדיין מחוסר מצב רוח ומחוסר חשק להכל, אני כבר אובדת עצות ..
אני מרגישה שזה מכבה אותי, בכל פעם שאני מגיעה אליו הוא עצוב חסר אנרגיות וכוח, הוא עובד בבוקר אבל משעות הצהריים הןא מסתגר בחדר ולא יוצא, לא רוצה להיפגש עם חברים ובקושי רוצה שנצא להתאוורר, רק לפעמים.. קשה לי לשאת את זה אני לא רוצה לעזוב אותו אבל מפחדת שכל החיים אצטרך להתמודד עם זה ולשאת את זה על הכתפיים שלי...
אשמח לחוות דעת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות