היי,תקשיבו באמת שאני כבר אובדת עצות אני מרגישה שאני משתגעת.
חבר שלי משוחרר שנתיים וחצי,ועוד חודש הוא ו8 מחבריו טסים לטיול של חודשיים וחצי 75 ימים,כן ספרתי
שבהם הם יהיו בבוליביה ברזיל ופרו,והבנתי שבמדינות האלה זה 7 שעות הבדל מישארל מה שמקשה עליי הרבה יותר.
טוב אז אני משתחררת בתחילת חודש 3 והוא טס ב17.2 מה שאומר שיהיה איתי בחלק מהחפשש ולא בשחרור.
קשה לי ברמות של אני כל היום בוכה לו ולחברות,והוא תמיד כנה איתי,הוא אומר לי כן יהיו פעמים שאעלה סטורי וזה יהיה לשנייה אבל לא יהיה לי זמן לדבר איתך,או בטיולים שלהם שם וזה חורה לי חורה לי מאוד וגורם לי לבכות חודש לפני!
אני גם בן אדם שקשה לרצות אותו והוא אומר לי גם אם אני אדבר איתך שם וגם אם לא את תמצאי על מה לריב איתי פיצוצים,אני לא יכולה לחשוב על חודשיים וחצי בלעדיו כואב לי בלב..
חברות שלי מספרות לי על פעמים שקרו להם שלא נפגשו עם חברים שלהם 3 חודשים כי היו להם יציאות הפוכות,אבל עדיין זה לא אותו הדבר אלה יהיו 7 שעות הבדל ולא נדבר כל היום,וזה שונה וקשה יותר..
אני מפחדת שנתרחק בטיול הזה,שניפגש ונהיה זרים שהגעגועים ימעטו לאט לאט..
גם יש לי סוג של כעס כלפיו שהוא לא יהיה איתי בשחרור ולא ביציאה לאזרחות ובעבודה החדשה..זה נורמלי?
בבקשה אם מישהו/י חווה את זה תתנו לי עצות,הכוונה משהו? שיהיה יום טוב :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025