כן
היי,
מאז שהתחילת התקופה שנהייתי בוגרת (כיתה ט ועכשיו אני ב-י׳) ההורים שלי מאוד מתסכלים אותי. עליתי לתיכון והתסכול לא עבר, הוא התגבר. הייתי אצל פסיכולוגית בחצי שנה האחרונה ובעצה דיברתי עם ההורים שלי מספר פעמים על ההתנהגות וזה כאילו דיברתי לקיר. שום שינוי. כבר הרבה זמן שוקלת לעזוב את הבית ולאחרונה שקלתי שנה הבאה להירשם לתיכון בעיר של אחד מהאחים שלי ולעבור לגור איתם. פעם היה לי קל לקום בבוקר והיה לי כיף ללכת לפגוש חברים. היום אני קמה בקושי רב ובצפר נהיה בשבילי גיהינום שלא היה כמותו. אני כבר לא נהנת מלהיפגש עם חברים שלי/ לעשות דברים שכיף לי, בעיקר כי הבצפר גוזל לי את רוב הזמן ובזמן הנותר מעדיפה להישאר בבית ולהשלים שעות שינה או סתם להתבודד. מרגישה שאני כמו רובוט של ציונים, ולמרות שהם סבבה, הוריי אף פעם לא מרוצים. אין לי כוח יותר לכלום בא לי פשוט לנשור מהחיים
בבקשה תחסכו את ״יואו איזה ילדה צומי״ וכו אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות...
ותודה למי שהגיע עד לפה..
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025