מקווה לקבל עצות מכם.
רע לי, פשוט רע לי.
אני עובד בעבודה מאוד טובה (עצמאי), מרוויח יפה מאוד לחודש (אזור ה-50/60). יש לי 3 ילדים, אישה טובה, אבל רע לי.
כבר 7/8 שנים שאני לא מאמין באלוהים, אתאיסט גמור. אוכל ביום כיפור, מחלל שבת, מבחינתי אלוהים לא קיים.
זה לא משהו שרציתי, זה נכפה עליי, פשוט הפסקתי להאמין, לא מבחירה. הלוואי וזה לא היה קורה.
אין לי את האומץ לחזור בשאלה, יודע שאישתי תתגרש ממני, הילדים (וזה מה שחשוב לי!!) יתביישו בי; היום יש להם אבא חשוב ומכובד, אם אחזור בשאלה מי יהיה האבא שלהם? איש שכל הכיתה, הביה"ס והרחוב משמיצים אותו...?
לא יודע מה לעשות, אני משקיע את כולי בעבודה ובילדים ולא משאיר זמן למחשבות, אבל לאחרונה רע לי, מפסיק להיות שמח, הרגשה כזו רעה כל היום, חוסר מצב רוח, קם בבוקר מרגיש שרע לי.
שומע על חוזרים בשאלה מסכנים שהתאבדו ולא רוצה שזה יקרה גם לי, עד מתי אוכל לחיות ככה בהסתרה? עד מתי אמשיך ללכת עם כובע וחליפה כמו חרדי כשאני בעצם הפוך מזה, כשיש לי זלזול בלב לאמונה באלוהים, כשאני בליבי דוחה את מה שאני מייצג בלבושי???
אשתי קצת יודעת שאני לא דתי, ראתה כמה פעמים שאני מחלל שבת או לא מתפלל בכלל, היא חושבת שאני סתם לא מקיים כ"כ מצוות ולא יודעת שאני לא מאמין בכלל. היא מעדיפה לשמור על זה ככה לטובת הילדים.
אבל עד מתי אשרוד ככה? האם כדאי לחשוב רק על עצמי לאזור אומץ ולצאת בשאלה?
האם להישאר במצב הזה, לאור מצבי הרגשי/נפשי - זה מסוכן? זה יתגבר?
תודה לכם על תשובה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות