טוב אני באמת לא יודעת איך להתחיל אני גמורה נפשית מכל הדברים שיש לי אולי זה ישמע מתבכיין אבל באמת אני לא יכולה יותר מהכל, גם הלימודים וכל המבחנים והעבודות שיש כל יומיים והמצב בבית עם אבא חולה סרטן ואמא שלא מצליחה לעמוד בזה כלכלית, עם המצב שלי חברתית שאני לא מצליחה שתהיה לי חברה אחת אמיתית וכולן אינטרסנטיות ויודעות רק לקבל ממני ואף פעם לא לתת חזרה שיש לי קושי, אני מרגישה שהכל נופל עלי ואני לא מצליחה להחזיק את עצמי שום דבר בחיים האלה לא עושה לי טוב אני עושה את הכל כי צריך ולא יוצא לי להנות משום דבר ואני באמת לא יכולה להגיד שיש משהו אחד שגורם לי לאושר כי אין. מה עושים במצב כזה? אני יודעת שזה לא בסדר לחשוב על זה ושאני רק בת 16 ובסוף הכל מסתדר אבל כמה אפשר לחכות שיסתדר? למה בכלל צריך לחיות אם סובלים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות