אני תמיד אהבתי ללמוד ואומנן הייתי מותש נפשית כשהיא לי הרבה מבחנים , אבל כל תקופת מבחנים אני נכנס לדיכאון . אני לומד הנדסה , בהתחלה התחלתי הנדסה מסוימת ואז החלפתי גם בתקופת המבחנים הראשונה מתוך מחשבה שיהיה לי טוב יותר אבל אני עדיין סובל . כל תקופת מבחנים אני פשוט לא יודע מה יקרה לי ,מחשבות מזעזעות,חוסר ביטחון ,חרדות ,מצוקה ,חוסר אונים .. אני בנאדם ריאלי שאומנם הנפש שלי שונאת הנדסה אבל יודע שהיום זה תואר פרקטי ואין שום תארים אחרים יותר פרקטיים , אז אם כבר תואר זה סבל אז לפחות לסבול בתואר שיכול להביא לי חיים טובים יותר אבל העניין הוא שאני כל סמסטר עושה עבודות אבל ממש מחפף בהשקעה שלי כי אני פשוט סובל ומנסה לא להתמודד עם התואר אלא להנות מההווי מסביב לשבת עם חברים לעשות עבודות להופיע פעם ב ההתראות או תרגולין אבל מנסה כמה שיותר להדחיק כדי שלא אכנס ללחץ מהלימודים ואז אהיה בדיכאון ואז בתקופת מבחנים אני מקבל כאפה כי הבחירה שלי עומדת מולי ואין לאן לברוח ,אני לא ניגש תמיד לכל המבחנים ומחפש איך לדחות אותם ולעשות במועד מיוחד כי פשוט אני מרגיש שאני מתמוטט נפשית . אני פשוט שונא את התואר אבל בשנה מתקדמת ואומר לעצמי להמשיך וגם ככה אין שום תואר אחר שהייתי חושב לעשות .. אבל נמאס לי אני בחור שתמיד הצטיין ופה אני רק רוצה להעיף קורסים ולא איכפת לי מהמומצע - אם עברתי אין סיכוי שאגש למועד ב אבל גם בשביל לעבור צריך ללמוד אוףףף שייגמר כבר .. אני באמת מותש נפשית כל היום במיטה ומנסה בכוונה לגרום לעצמי לא ללמוד כדי שלא אגש .אין לי מוטיבציה בכלל לתואר כל פעם אני שואל בשביל מה ומי יודע בגלל אם אעסוק בזה . יש לציין שכל הדברים האלה צפים רק בתקופת מבחנים במהלך הסמסטר דווקא לא אולי כי אני לא באמת משקיע ואין מבחנים בקנה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות