היי לכולם,
אני משוחרר טרי מזה כמה חודשים.
מאז השחרור רק שחור אני רואה בחיים: חזרתי הביתה והיחס לא אותו יחס. מרגיש שלא נותנים לי את המקום שלי ולא מכבדים אותי. התרגלו שלא הייתי בבית 3 שנים ועכשיו אני נטל שלא יודעים איך להתמודד איתו.
הבית שלנו מפולג ומשוסע. אחי ואבא שלי עושים נגדי יד אחת, ואני מולם (אמא כן מגבה אותי לפעמים אבל היא גם חייבת להיות ניטרלית).
אני כל הזמן נמצא בבית כרגע, ואני מרגיש שזה המקום השנוא עליי ושלא בא לי להיות פה ולקחת חלק מהמשפחה.
מצד שני לעזוב את הבית בגיל כה מוקדם ממש לא בא בחשבון, מבחינה כלכלית אין לי את האפשרות אז אני תקוע פה.
ונוסף על כך גם עם החברים אני רב לפעמים. הם לפעמים כפויי טובה שבא להעיף להם סטירה...
בכללי אני מרגיש שאני נקלע לסיטואציות מורכבות שאני לא יודע איך להתמודד איתן. כל החיים הייתי בחור מאוד שליו, נינוח וילד טוב, ולאחרונה מכל ריב קטן אני מאבד עשתונות - מה שגורם לתוצאת הריב להיות הרסנית הרבה יותר.
בעולם של היום, עולם המבוגרים, לצערי אנשים יותר מתמקדים במילים ופחות במעשים. סליחה אבל אנשים מתרכזים בלזיין את השכל ולשחק במלחמה וככה מטים את הכף לטובתם. ואני סובל מזה מאוד. אני בנאדם של מעשים ולא של דיבורים, ולכן אני מפסיד הרבה פעמים-בקרב על ההסברה. אני לא יודע לנסח את עצמי כשאני עצבני, ולהגיד את מה שאני חושב, את האמת, מבלי לאבד את העשתונות וזה רק פוגע בי.
אני ברצינות לא יודע איך להמשיך ולעלות - נראה שכל יום מישהו אחר בחיי בוחר להשתלח בי וכל קרב כזה אני רק מפסיד ומפסיד.
חשבתי להתחיל טיפול פסיכולוגי, אבל אני במחסום גם כי זה נראה לא טוב אם מישהו יידע שאני מתחיל טיפול פסיכולוגי, וגם מבחינה פרקטית אני לא יודע איך לחפש ולמצוא פסיכולוג טוב, ובמחיר סביר...
אודה לכם על העזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות