היי אני מאי,
אני בת 19.
ואני חושבת שאני בדיכאון.
הסיפור הוא כזה התגייסתי לצבא וקיבלתי שיבוץ שממש שמחתי עליו בהתחלה. משום מה לאחרונה התחלתי להתעלף בתדירות גבוהה. אישפזו אותי כבר כמה פעמים ויצא שלא הגעתי לבסיס די הרבה זמן. כשחזרתי החיילת שאיתי במשרד התקיפה אותי בצעקות שאני בלתי נסבלת ולא מתפקדת. מאז התפייסנו דרך המפקדת אבל מרגיש לי ששאר האנשים ביחידה תומכים בצד שלה ולא מחבבים אותי במיוחד. הם לא כל כך מכירים אותי בכל זאת ככה שזה די מובן.
אחרי הרבה בדיקות מתישות גילו לי אפילפסיה עם תסמינים נדירים ולא ברורים במיוחד. אני מרגישה במאבק הישרדותי תמידי בכל מחום בחיי. חברתית הרבה קשרים כבר לא עובדים לי כמו פעם. לא בצבא ולא בחוץ. המשפחה שלי לא כל כך פנוייה להכיל אותי.
וגם כשהן יש סביבי אנשים, גם כשאני לא לבד, אני מרגישה בודדה. אני לא יוצאת לא עובדת לא הולכת לצבא. כל היום בבית לבד. כי גם כשאני עושה מאמץ לצאת מהמקום שאני נמצאת בו אני מרגישה את ה' לבדה חונק אותי מבפנים. אני לא יודעת מה לעשות ואיך לצאת מהמצב הזה . אני מתחילה לפתח שנאה כלפיי מי שאני. אני רק מחכה שכל רגע ייגמר שעוד יום יעבור. אני רק רוצה נחת נפשי. ואני מבינה שכל עוד אני בחיים האלו שאני לא מצליחה לצאת מהם, לעולם לא אקבל אותו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות