חיפשתי באינטרנט אנשים בעלי מצב כמו שלי, אבל לא מצאתי אז החלטתי לכתוב את המצב שלי בעצמי.
פעם, הייתי חלק מחבורה, שהייתה יוצאת כל הזמן ועושים מה שנקרא "כיף חיים". אני מעולם לא קבעתי יציאה, הם תמיד היו מזמינים אותי. הייתי חלק מהחבורה הזו עד כיתה ו, כלומר במעבר מבית הספר היסודי לתיכון הפסקנו לצאת. הכיתות שלנו הופרדו, ובאמת לאחר מכן הם הרכיבו לעצמם חבורה חדשה, עם ילדים שעלו לתיכון מבתי ספר אחרים. בכיתה ז הם עשו לג בעומר ואיכשהו אני הוזמנתי לשם. אני הייתי שקט וביישן ולא דיברתי הרבה, רק כשפנו אלי. אחת הבנות שאלה מי אני וניסתה להתחיל איתי, ואני כמו מטומטם התנהגתי בצורה מוזרה וכביכול יצא לי שם של "סנוב". כרגע אני בכיתה ט והתרחקתי מהחברים בהדרגה בצורה משמעותית במשך השנים האחרונות. כיום יש לי חברים חדשים, אבל אני לא יוצא איתם החוצה, רק במקרים מועטים(ימי הולדת וחגים) ולהם יש את החבורות שלהם מהיסודי. הם בטוחים שאני יוצא החוצה ונפגש עם ילדים אחרים, כי אני מסתובב עם כל מני ילדים שהם לא מכירים, אבל גם להם יש חבורות. אני לא מעוניין שיווצר מצב שיגלו שאין לי חיי חברה מחוץ לבית הספר וירחמו עלי, כי זו הרגשה לא נעימה בכלל. נוצר מצב שאני תקוע בבית וההורים לפעמים רומזים לי לצאת ושואלים למה אני לא יוצא, ואני לא רוצה לאכזב גם אותם. בנוסף יש לי חבר טוב, שהיה כביכול "נדחף" לכל מני חבורות, גם בזמן שהייתי יוצא עם החברים. הרבה ילדים לא אוהבים אותו ואני חושש שגם בגללו אני לא יוצא איתם, ואני לא רוצה שיווצר מצב שאני גם אדחף... השבוע יצאתי עם המשפחה וחברים של ההורים שלי לעל האש, יש לי שם חבר טוב שגר בעיר אחרת, הוא אמר שבימי שישי הוא מגיע לעיר שלי עם חברים שלו, והוא יראה אותי, גם הוא חושב שאני יוצא. אני באמת לא יודע מה לעשות. תוכלו לייעץ לי? אפילו חשבתי על לעבור לעיר אחרת ולבית ספר אחר ולהתחיל דף חדש, אבל אני יודע שאין סיכוי שזה יקרה.
אני מצטער אם הכתיבה אינה מסודרת, אני נזכר בפרטים ששכחתי ואני מצרף אותם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות