שלום. התחתנו ואשתי רצתה שאני ינהל לבד את הכסף. לא היה לי כל כך מושג איך (בחור ישיבה כל החיים. מחו"ל. באתי לגור בארץ בשבילה).
בשנה וחצי הראשונים קבלתי כסף קטן מהכולל ועוד עבודות בצד, עשיתי עליי אחרי שנה, ההורים עזרו לשכר בית עשר חודשים הראשונים - סך הכל הכנסה של ממוצע 4/5 אלף לחודש שירד ל2/3 כשההורים הפסיקו לעזור.
אשתי היית בלימודים וסיימה תואר. רמת החיים שלה היה הרבה מעל הצפוי מצידי, ולא ציפיתי בכלל כ המשפחה שלה וגם סכלל בארץ - קיצור הוצאתי והוצאתי על אשראי מחו"ל - הגעתי לחוב של כ8 אלף דולר. אז קיבלתי הלוואה של 10 אלף דולר מקרוב משפחה. כי האשראי מחו"ל אוכל מלא ריבית.
עד שהתחלתי עבודה רצינית (חצי שנה בזבזתי בלהקים משהו שנכשל בסוף) צברתי עוד פעם חוב של 8 אלף דולר.
אשתי גילתה המצב לפני כמה חודשים וממש לא מעכלת את זה. מצד שני היא שמה לב שחצי ההוצאות היו לבגדים, השכרות רכב, יציאות וטיולים כו'.
השאלה כרגע היא אם לפרוס תשלום החוב להרבה שנים (10) עם החזר חודשי של כ200 דולר (7/8 מאות שקל) או להשתגע שלש שנים בהחזרים של אלפ שקלים לחודש.
לי נראה שעם החזר כזה גבוה אי אפשר להתחיל שום עבודה והשקעה שתספק לנו צמיחה בהכנסה. מאידך זה לסחוב הבאסה של לשלוח כמעט אלף שקל כל חודש לחוב.
אשתי משתגעת לחשוב שהיא תצא לעבוד וכל הכסף ילך לחובות האלה.
תודה.
אין לי ספק שאקבל כפות מכל הגולשים על העדר הניהול הפיננסי והזוגי. זה גם יעזור. לא שאני ךא מספיק שבור אבל אולי אלמד משהו חדש.
אני מתכנן ללכת להתייעץ עם אחד. נפגשנו כבר עם פעמונים לראות אם המצב שלנו אבוד.
הם אמרו לכסות החובות כמה שיותר מהר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות