שלום ליועצי האתר,
אני סובל מזה מספר שנים מבדידות ודכאון שנדחק עם הזמן מהסיבה של סוג של הסתגלות למצב ולנסות לשנות אותו אך ללא הצלחה.
בתיכון הייתי ילד מוחרם, בעקבות מספר ילדים שלא ראו אותי בעין טובה והיו מאוד משפיעים על הסביבה בשביל להחרים אותי. אני לעומת זאת לא בעל אופי שמשפיע על אנשים, בלי להיכנס לסיפור של פעם כי אחרת הפוסט יהיה מייאש מידי, אני רוצה לדבר על התקופה של היום.
היום אני במצב אחר משמעותית , לפחות בשבילי. עיצבתי לעצמי גוף בחדר כושר שנותן לי חזות טובה ולא אחד שחיף רזה שזה היה לי מאוד קשה להשיג את המטרה הזו שנים, היום אני במצב שאני יותר מודע לעצמי אסתטית בין אם זה הסרת שיער גוף או בדרך איך שאני מתלבש ונראה,משהו שפחות ייחסתי חשיבות מפעם, היום יש לי יותר נושאי שיחה וקצת מבין עולם מאשר הילד שמסתגר בחדר ולא יודע מה קורה סביבו.
מה שלא השתנה זה שאני עדיין ילד טוב אפילו ילד טוב מאוד, טיפוס קצת שקט, מצחיק, חייכן , אוהב לצאת ולבלות ולגלות עולם. אך אין עם מי, לא הצלחתי להכיר בחדר כושר או בעבודה או בחוץ ( כל פעם שאני מנסה ליזום יציאה זה פשוט לא הולך)
וגם בקטע של למצוא אהבה אין לי איך, כל אתרי ההכרויות פשוט לא עובדים הרבה משתמשים מזוייפים.
זה בגדול התמצית של הבעיה שלי מבלי להיכנס לפרטים הקטנים שלא בטוח שרלוונטים, הדכאון הזה עושה אותי עייף מהרגיל, עצוב, ועצבני זה כבר מספר שנים
איך אני יוצא מהמעגל המגעיל הזה שיצרתי לעצמי לכאורה ?
כל פעם אומרים לי שאני זה שמנתב את החיים של עצמי ויכול לצאת מזה ביום אחד בהחלטה אחת ואני מרגיש שזה יותר קל להגיד מאשר ליישם.
לא הולך לי פשוט, וזהו בגדול זה הפריקה שלי ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות