היי אני בכיתה ז
אני יודעת שכל מה שאני יאומר ישמע שאני לא מבינה כלום מהחיים שלי אבל תאמינו לי שאני עוברת ועברתי תקופה מאוד קשה בחיים שלי ואני לא הולכת לספר אותה
אבל יש משהו מחלק מהתקופה הקשה שאני כן יכולה לספר נמאס לי מהחיים פעם רציתי להתאבד אבל לא באמת התכוונתי ואני עכשיו לא חושבת על הדבר הזה בכלל כי אני רוצה שאני יהיה גדולה להקים משפחה עם ילדים אבל החיים שלי הם תקופה חרא אחת שלמה ואני מתמודדת איתם לבד אני לא יכולה לספר לאף אחד מה עובר עליי ומה אני מרגישה אמא שלי מתייחסת אליי חרא כאילו תמיד שאני רבה עם האחים שלי היא מצדיקה אותם תמיד ואומרת שאני מציקה להם ואז מתלוננת אבל זה לא ככה ואני יכולה להישבע
הם כל היום מציקים לי ואז שאני בוחרת לענות להם פתאום אני מקבלת עונש ונמאס לי אני לפעמים מרגישה שאני חייבת כדורי הרגעה כדי לא להיפגע מהם ולהתעצבן כל היום הם מחפשים אותי במה להעניש איך להציק אני רציתי ורוצה ליהיות בבית אחר אבל לא בכוונה של פנימייה או אימוץ אני רוצה לגור עם מישהו שאני יכולה לסמוך עליו או לבד אני מרגישה כל היום בודדה ושכולם נגדי ובצדק אני רוצה לעזוב את הבית אני יודעת שזה נשמע לא לגילי ושאני לא מבינה מהחיים שלי כלום אבל זה לא ככה אתם לא יודעים את הסיפור חיים שלי ומה אני עוברת ביום יום אני רוצה עצה לאן אני יכולה ללכת ולא לישון בבית חוץ מעצה של לישון אצל חברות או ליהיות בפנימייה או משהו כזה אני יודעת שחפרתי אבל לפחות תנו לי עצה לאן אני יכולה ללכת שאני ירגיש בטוחה מבחינת לישון לילה אחד בחוץ כדי שהמשפחה שלי תדאג לי ותפסיק כל היום לצאת עליי ואני מודה אני עושה את זה בשביל צומי אבל כמו שאמרתי אתם לא יודעים מה עברתי ואני לא מתכוונת לפגוע בעצמי אם אתם חושבים או משהו כזה הפוך אני רוצה לדבר על מישהו שאני סומכת עליו ויוכל לדבר איתו פניך מול פנים אני אשמח לעצה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות