כבר כתבתי כאן :(, אבל אציג שוב, בן 20 עוד חודשיים משתחרר, משרת כמאבטח מתקנים(שבוע-שבוע),
מיואש מהחיים, מנסה לשמור על מצב רוח טוב, להיות חיובי, זה קשה לראות את האור בקצה המנהרה שאתה אפילו לא יודע באיזה כיוון אתה הולך.
יש לי חברה טובה אחת, אין לי עוד חברים, אני לא בקשר טוב עם המשפחה, שהדבר הראשון שאעשה זה לעבור כשאשתחרר.
אין עבודה כי רוב המקומות לא מעסיקים שבוע-שבוע,ניסיתי להתנדב(פרויקט אח גדול) הרגשתי שאני משפיע לרעה על הילד אז הפסקתי לפני שאני יעשה יותר נזק, שלא הבנתי את זה אז אבל הפרידה עשתה יותר נזק.
לא קל לי להכיר אנשים חדשים למרות שאני ממש חברותי וחיובי (משתדל לא להראות לאנשים מה שעובר עליי) וכמובן שאין לי סיבה להכיר מהבסיס עכשיו.. כל מי שהכרתי השתחרר וחזר לחיים שלו.
אני לא אובדני.
אני רוצה תעסוקה, חשבתי על מכון כושר, אבל אין לי סיבה אם אני עובר דירה עוד חודשיים, חשבתי על התנדבות, אבל שוב אותו בעיה, מרגיש לי כאילו אני תקוע בלופ, ואני יכול להמשיך ולהגיד לעצמי שעוד חודשיים יהיה טוב יותר ולחייך כמו שאני תמיד עושה, אבל איך אני אדע שזה נכון?, וגם אם זה נכון מה אני עושה עכשיו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025