אני יעשה את זה קצר יש לי בעיה שאני בטוחה שנקראת רכושנות או קנאות לחפצים שלי.
פחות קרה לי על אנשים.
אני שונאת שנאת מוות שמישהו נוגע לי בדברים במיוחד אם לא ביקשו רשות .
הבעיה היא שזה לא רגיל ... בטוחה שאף אחד לא אוהב לגלות שנגעו לו בדברים ולקחו לו .. אבל כשזה קורה לי אני הופכת למפלצת... אני די בטוחה שזה בגלל שגרתי בפנימיה ואף פעם לא היה לי באמת את הפינה שלי וכשחזרתי לבית עדיין אני עם אחותי בחדר ויש פעמים שאני יוצאת לישון אצל חברה או משהו ומגיעה לבית החדר שלי לא כמו שעזבתי אותו .. ואז הבית הופך להיות טרור בגללי.. אני משתגעת וצורחת וכבר נמאס לי מה לא ניסתי.. לנעול תארון לנעול תחדר אבל אין תמיד בסופו של דבר איכשהו החדר לא כמו שעזבתי .. וגם לפעמים חסר משהו או פתאום קולטת חולצה או בגד שלי על אחותי או תיק שלי על אמא שלי ואני יודעת שזה אגואיסטי וקמצנות אבל זה פשוט קורה לי..
משהו נשרף אצלי כשהדברים שלי לא בהשגחתי אני נכנסת ללחץ וחרדה שאולי זה לא יחזור ואם כן אז לא כמו שהבאתי את זה..
הקש ששבר את הגמל היה לפני כמה שעות שדודה שלי נכנסה לחדר שלי(זמנית אני גרה אצל סבא שלי והיא גרה קרוב)
ביקשה מטען והיחיד שהיה לי הוא מטען לרמקול שלי והסברתי לה כבר שאין והיא פשוט נכנסה לחדר תוך כדי דיבור וחיטטה לי במגירה של כל האלקטוריניקה למינהם ושלפה משם את המטען שלי ופשוט לקחה .. אמרתח לה שיש לה עד מחר ואנע צריכה אותו איך שהיא יצאה עשיתי תזכורת לקחת את זה ממנה מחר.
אממה התחיל משהו להתבשל אצלי מרגע שהיא נגעה לי במטען ורציתי פשוט לצעוק ולהרביץ תה שלא תגע לי בדברים אבל לא יכולתי אז פשוט התחלתי לבכות והגוף שלי בער מכעס..
אני יודעת שזה לא טוב.. אבל אין לי דרך לטפל בזה.. מה עושים?
גם פעם היא לקחה לי נעלי ספורט והייתי בעבודה וכל היום הייתי בסטרס ולא נחתי עד שהצלחתי להחזיר אותם אחרי העבודה טסתי אליה ולקחתי את זה בחזרה..
אממה אנחנו גם עוברות לגור יחד והפחד שלי זה שעכשיו אם יהיה חסר לה משהו היא תרגיש בנוח להיכנס לי לחדר לחפש אולי היא תמצא אצלי משהו.. אני מתוסכלת ושונאת להרגיש ככה ..
אוף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות