מאיפה להתחיל. לפני שנה בערך הפסקתי להשתמש ברסיטל, נוגדי דיכאון וחרדה. הפסקה על דעת עצמי כמובן. לפני התחלת השימוש דיכאון קל אומנם יש לי את זה בגנים אבל מבחינתי טיפול פסיכולוגי יכל להספיק. השנה הזו ברוך ה הציפה הי חרדות ופחדים שמעולם לא היו. זה הגיע למצב של ניתוקים העולם נראה כסרט נע כל יום. נראה אותו דבר כמו טקס. אני כועסת על כך שנכנסתי לעניין הכדורים עוד מההתחלה. לא תיארתי לעצמי שיגרום לי נזק כזה. אני התחלתי לעזוב מקומות עבודות, כי אין לגוף ולנפש רגע שקט ומעסיקים ועובדים איתי שמים לב. אני תזזיתית, מבוהלת. ודרוכה כשמסביבי כולם מרגיש סבבה ואין שום סיבה נראית לעין לחרדה ולחץ זרמים ואדרנלינים. אני פקעת של חרדות, אני עם מחשבות טורדניות כפייתיות. אני טיפוס אחר לא מה שהייתי . מבחורה פעלתנית כיפית אנרגטית שמחה שעושה הליכה כל יום , פשוט ההפך זה כואב ומכאיב לסביבה . אני מנותקת כל כך בעבודה בוהה כל הזמן, מרגישה שניתקו לי חוט במוח מה זה על אוטומט . אני סוחבת את עצמי פיזית הגוף חלש. מדברים איתי ואני לא פה לא שם. אני מבולבלת 24 /7 לא עלינו כמו שבץ. כמהה לחזור לתקופות שאני אני בלי תוספת כימית. זה קשה מאד כי אין לי תמיכה סביבתית ,חברות אני בבועה לגמרי. צועקת בשקט הצילו. רק אני והנפש יודעות מה עובר בפנים פנימה. זה דורש טיפול אני מודעת. השאלה מה אפשר לעשות בלי נוגדי דיכאון. כי זה סרט. יהיה טוב בעזרת ה. אין, - עוד-מלבדו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות