אני הרבה פעמים מרגיש בדידות שפשוט לא עוזבת אותי..
יש לי בת זוג, אבל אני מרגיש שהאהבה שלי אליה גדולה בכמות גבוהה ממה שהיא אוהבת אותי.. היא יכולה להעביר יום שלם בלי לשלוח לי הודעה ואני לא מסוגל לזה.. יצא לה להעיר לה המון על העניין הזה והיא רק אומרת שאני רגיש מדי או שהיא תשנה את זה וזה לא קורה.. אין לנו גם אינטימיות בגלל הגלולות שהיא לוקחת. אני לא מרגיש שיש לי כתף תומכת ממנה אבל אנחנו המון שנים ביחד וקשה לי לבצע מהלך ולסיים הכל. אני אוהב אותה מאוד..
מבחינת חיי חברה, יש לי בעיקר חבר אחד שאני בקשר יום יומי איתו ועוד חבר שחזרנו לקשר לאחרונה.. אין לי חברים בכלל חוץ מזה.. חוץ מזה שאני לא הכי סומך על אותם חברים. יש אנשים שהם אנשים כשרוצים לצאת אבל לרוב הם גם מבריזים והם לא אנשים שאפשר לפתח איתם שיחה עמוקה..ניסיתי.
אני עתיד להתחיל ללמוד באוניברסיטה באוקטובר הקרוב, אבל אני מפחד שלא אסתדר שם חברתית ולא אמצא את האנשים שלי. אני אדם ביישן סך הכל וקשה לי לפנות לאדם משום מקום וליצור חברויות..ככה היה רוב החיים שלי חוץ מזה שעברתי גם בריונות בחטיבה והתיכון.
הדבר הראשוני שתגידו זה להתנדב או לחכות למסגרת, אבל זה רק עוד 4 חודשים וקשה לי מאוד עם ההרגשת בדידות הזאת. אני כל הזמן מתחיל שיחות עם אנשים במטרה להפסיק להרגיש את הבדידות, וזה עוזר זמנית אבל שוב חוזר אחרי כמה זמן..
מכירים חברים בתואר? או שעלולים להישאר בודדים שוב? אני באמת רוצה לצאת מההרגשה הזאת ורוצה להיות עם חברים אבל פשוט לא מוצא את הדרך למרות שאני מנסה. וכן אני גם מתאמן ויש לי גוף יחסית אבל ההרגשה עדיין בלב לצערי. מה אני יכול לעשות במצב בשביל לשנות אותו חוץ ממה שאמרתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות