אני בת 22 ואני מרגישה שאני מבזבזת ומפספסת את כל החיים שלי.
רוב מי שלמד איתי בבית ספר כבר לומד, או נשוי עם ילדים או שהם מטיילים ונהנים מהחיים שלהם.
אין לי כסף ללימודים וגם אין לי מי שיעזור לי(אני לא כזה יודעת איך המלגות עובדות ואני צריכה קודם להרשם ללימודים כדי לקבל אותן אבל אני לא יכולה להרשם מבלי לדעת שאני 100% אקבל אותם), אין לי כסף לטייל ואני לא חושבת שאי פעם יהיה לי כי אני גם עוזרת למשפחה(שזה יוצא יותר זול מלחיות לבד או עם שותפים)
אין לי בן זוג ולא חושבת שזה אי פעם יקרה. לא יודעת מי ההזוי שירצה מישהי כמוני.
היו לי הרבה חלומות ואלו לימודים יקרים שהסיכוי להתקבל הוא מאוד נמוך ואני מתחילה לאט לאט לוותר עליו. נגיד לימודים אחרים או משהו אחר במכללה או כל מיני קורסים לא מעניינים אותי ואם משהו לא מעניין אותי זה יהיה בזבוז של כסף כי אני יודעת שאני לא אלמד.
הקנאה באנשים אחרים אוכלת אותי, תקועה בבור עמוק שאין לי איך לצאת, המוח שלי אף פעם לא מסודר ולא מצליחה לחשוב על שום תוכנית שתוציא אותי מזה. כל פעם שאני חושבת על העתיד הוא ריק. זה שוב פעם לקום כל בוקר לעבודה ולחזור עייפה ועם גוף כואב ולהתקע בחדר שלי.
אני מצטערת שאני כותבת בכזה בלאגן אבל ממש כואב לי. אני לא מבינה איך אנשים מסתדרים בעולם הזה.
אני באמת שרוצה להיות יותר טובה ולדעת איך לחיות את החיים שלי אבל אני אבודה, עם מצב נפשי בפח, עם מחלות נפש שאני לא יכולה לטפל בהן, אף אחד לא באמת מבין אותי כי לכל אחד שמכיר אותי יש תלונות וביקורות עליי ואני קורסת.
אשמח לטיפים לאיך לסדר את הראש שלי ולהתקדם.
תודה רבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות