שלום לכם, אני נמצא בטיפול פסיכולוגי כבר קרוב לשנתיים, בזמן שאני מרגיש שהוא בהחלט עזר לי בצורה משמעותית, אני גם מרגיש שהגוף שלי לא נטש את הפחדים האמיתיים שלי. נותרתי בודד כמו שהייתי, החרדה החברתית עדיין מנהלת לי את החיים.
ואז התחלתי ליטול תרופות ממוקדות כמו קלונקס שפשוט מעלימות את החרדה לאפס. זה קצת פתח לי את הראש והבנתי שבלי החרדה אני בן אדם כל כך יותר אמיתי וקליל.. הכל בא לי יותר בטוב. הכל.
סיפרתי בטיפול על כמה שאני מתוסכל, ושאני מתלבט אם להתחיל טיפול תרופתי ארוך טווח כפתרון נואש.
התגובה של הפסיכולוגית הייתה דיי אדישה. היא מכירה אותי פאקינג שנתיים, היא יודעת עליי הכל, ובסוף אני מגלה שאין בן אדם מעבר לפנים הרציניות שלה.
אני נמצא כאן בצומת דרכים כי מצד אחד אני לא רוצה לקחת החלטה פזיזה ופשוט להפסיק, מצד שני אני כל כך נואש לחיים נורמאליים, אין לי אף אחד אחר חוץ ממנה.. ועכשיו גם היא לא בתמונה. מה לעשות?? חייב עזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות