גיל 26 עוד 10 ימים.
אף פעם לא רציתי לסכם את ״השנה האחרונה״
עכשיו אני חייב לסכם.
לא בגלל היום הולדת.
ולא כי היתה לי שנה מיוחדת.
הגיע הזמן לסכם כי הכל שחור בחיים שלי.
מילים קשות?
איך אמא שלי אומרת:״ מילים של זקנה״
אבל אם זה לא שחור אז אני כנראה עיוור צבעים.
אני עצלן ולפעמים ילד,אני זורק זין
ולפעמים חושב שהכל יהיה טוב
אבל לאף אחד,לאף אחד לא מגיע יחס כמו שקיבלתי.
יחס כזה שגורם לך להתחיל להאמין שאתה אפס
שאין לך ערך בעולם אתה מתחיל לרחם על אמא שלך
איך תשאיר אותה לבד? איך היא תתמודד עם זה?
כי את החלק של הלמות כבר קיבלת על עצמך.
בן אדם שקרא לך אושר לפני שנה היום אומר לך
״אתה פשוט לא מועיל לי״
מילים של ״תמות כבר״ ו״אני לא יכול לראות אותך״
נראה לי שרק גורמות לך באמת לרצות למות .
הכל נראה עד עכשיו כאילו שאני שה תמים נכון?
אז לא,גם אני אמרתי מילים קשות,קשות מאוד!!
אבל בחיים לא אמרתי למישהו בפרצוף ״תמות כבר״
בחיים לא זלזלתי במהות של בן אדם.
לא חשבתי שמישהו אי פעם ידבר אליי ככה
הדבר היחידי שעובר לי בראש כרגע
זה אוקיי,אנחנו לחוד המשכנו הלאה..
אבל אני אצליח להתמודד בעתיד
עם כל המילים הקשות שתקועות לי בראש
עם כל המעשים והזלזול שגרמו לי להאמין שאני אפס
כמה זמן יקח לי ״להפטר״ מהמטענים האלו?
אבל הדבר הכי נורא זה שאני לא רוצה להתמודד
לא מוכן,לא מסוגל,לא רוצה!!!
אני זועק לשמיים שמישהו ישמע אותי
אם אומרים שיש קשר שלא מתנתק
בין אמא לילדים שלה,אז שאמא
תרגיש אותי עכשיו שמשהו לא בסדר,
שתתקשר.
אלוהים שבשמיים אתה יודע כמה אני אוהב אותך
בבקשה תעזור לי כי אני לא יודע מה לעשות
אני מרגיש שנתתי כל מה שיכולתי לתת לבן אדם
והכל נלקח,תעזור לי למצוא תקווה
כי כרגע אני לא רוצה לקום משינה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות