בקשר עם המנהל,הנשוי + 3.
למה אני עושה את זה לעצמי? אני לא יודעת .
חיה בתוך עולמות,אשליות,בועה שלא מתפוצצת , כאב שלא נגמר
כואב לי לראות את עצמי סובלת ,
ועם כל זה - אני ממשיכה בקשר, נותנת לו הכל.
הגוף שלי,המחשבות שלי , והעתיד שלי.
לא נותנת לעצמי להתפתח ולראות עולם, לא נותנת לעצמי לאהוב מישהו שהוא יכול להיות שלי.
לשקר להורים, לכנסיה שבא אני מתפללת , לעצמי..
נסיתי המון פעמים להיפרד - והוא תמיד ידע איך לקחת אותי חזרה . איך לא לעמוד על שלי . איך להיות הסמרטוט שלו , שגם שהוא מקלל או אומר מילה לא במקום- שאני אמורה להבין שזה לא היה בכוונה . והוא מצטער תמיד .
נמאס לי..
אני כל כך מרגישה כמו ילדה קטנה , שלא יודעת לכתוב- מצטערת, אני יודעת אבל אין לי את הכח לחשוב כבר.
אני צריכה את עזרתכם.אני צריכה להתעורר
למה אני עדיין איתו? למה אני לא עונה לעצמי? איך אני אומרת לעזאזל ״לא״ ולא אשנה את דעתי? איך אני נפרדת ממנו אחד ולתמיד?
-אין באפשרותי ״מחר אל תלכי לעבודה״ כי זה לא אפשרי - הוא חבר של אבא שלי, ולפחות אני צריכה לתת לו זמן עד שימצא מחליפה בשבילי. ואלמד אותה.
אבל לפחות- איך לעמוד על שלי? שלא אחזור איתו לקשר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות