מזה תקופה ארוכה שאני מרגישה חסרת חשק לחיים, חסרת כיוון, חסרת ידע מי אני מה אני מה יש בי מה אין בי, האם אני חושבת נכון בכלל או לא נכון, בעיקר חוסר ביטחון מאוד עמוק וחוסר יכולת להביע את עצמי מבלי לחשוב מה יחשבו עליי, מה יגידו.
מבחינתי להיות במיטה כל היום ולא להוציא מילה
אין לי כח לדבר כבר, אין לי כח לעשות דברים
שום דבר כבר לא יוצא ממני בטבעיות. כל מילה שאני מוציאה מהפה מחושבת, זאת אומרת אם אני נמצאת בסיטואציה של לדבר עם מישהו לא זורמת לי השיחה בטבעיות הרגילה אלא אני צריכה להכריח את עצמי לומר דברים שצריך, אני חושבת מאוד לפני שאני עןנה ואז יוצא לי המילים הכי גרועות, הקצב של המחשבות שלי מטורף יותר מהכל ואני פשוט טובעת בהן ולא במציאות. לא באמת בא לי לדבר עם אף אחד, כל שיחה הופכת להיות מעיקה ומחושבת.
קשה לי נורא להסביר את התחושות האלה..
מבחינתי פשוט לשתוק ולא לדבר עם אף אחד, אני חשה מרמור מאוד גדול ונורא אבודה בתוך עצמי.
חשוב לציין שיש רגעים טובים שבהם אני לא חשה את הדברים האלה, אבל הם מעטים ותמיד בסוף תחושת החוסר חשק וחוסר תכלית- חוזרת ובגדול.
מישהו חווה תחושות כאלה והצליח להתעלות מעליהן ברמה שהן לא יחזרו יותר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות