זה מתחיל מאז הגיוס לצבא ששם העלתי כמה קלוגרמים מיותרים בסיבובות ה 6: תמיד הייתי ילדה רזה ולספור קלוריות בכלל לא עניין אותי לא יחסתי חשיבות עם הזמן העלתי במשקל בתקופת הצבא מלחץ נפשי (סבלתי מאוד בצבא שם לא הייתי אוכלת כלום אבל בבית לאכול היה מביא לי רגיעה נפשית להיות רגועה ושלווה כזאת תסומה אני מצאתי נחמה באוכל.. הפכתי להיות בולמית מדי פעם ומאוד אובססית למשקל אבל זה לקח מהשמחת חיים שלי נהייתי עצבנית לסביבה כל דבר צועקת המצב על לספור כל קלורי ולא לחיות חיים רגילים שיגע אותי הפך אותי מקצה לקצה בהתנהגות מגעילה החלטתי שזהו אני לא יהרוס את החיים שלי בשביל להיות רזה צריך לחיות אבל מהרגע שאנימחליטה את זה אני חוזרת להיות שמנה עם דימוי עצמי של 0.0 עם הזמן עליתי והורדתי כמו יו יו במשקל בתור אחת שתמיד מחוזרת אני לא יודעת כבר מה לעשות עכשיו שאני רוצה קצת איזון בחיים שלי בלי להיות בולמית ארורה הבנתי שאני מכורה לאוכל שזה הדבר הכי געילללל שיכול להיות לא יכולה להפסיק די מה נאי עושה עם עצמי נכנסתי למעגל של חרא הכל בגלל הצבא המזדיין הזהההההההההה הרס לי תחיים אני בדיכאון מה יתן לי מוטיבציה להתחיל דף חדש חברותי אומרים לי שאני חיה בסרט אבל אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי די כמה אפשר לאכול וישר לחשוב על שאני הולכת להוציא את זה מהגוף מילא זה היה מרזה אבל זה פשוט הרגל מגונה די נמאס!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות