היי. אז ככה אכתוב מתוך רחשי לבי מהכאב מהעצב ומהמקום שבו אני. נכון שלהיות שמח או עצוב זו בחירה. אך מה עושים שהנפש כ"כ כואבת וחבולה?! אני במשך זמן מה מהלכת לי בעולם חצי פה חצי לא. אני כואבת הן פיזית והן נפש. הראש לא מפסיק ללחוץ ולכאוב הרגליים נסחבות כי הן כבדות וקשה לי ללכת יציב. אני באי שקט עצום. חרדות ואי שקט נון סטופ. אני רוב הזמן ישנה, קמה בצהריים למשמרת ערב בסופר וגם שם אין לי שקט נפשי משהו עובר עליי . אני באמת מודה לקדוש ברוך ה שבזכותו יש לי הכל....! אבל הסבל הוא נוכח וקשה. עד לפני שנה היתי מישהי שהרגישה יותר שמחה, אנרגטית, עם יציבות הן פנימית והן חיצונית. אני נוטה למצבי רוח ודכדוך מדי פעם כבר שנים. אבל זה הלך והתעצם. אי ני לא מרוכזת, אני מנותקת מרוחקת בתוך סיטואציות שאנשים מרגישים סבבה. כשאין סיבה ללחץ אני בלחץ. מתחוללת בתוכי סערה שאני רוצה להפסיק. אני רוצה לחזור למה שהיה, לעבוד עם ילדים בלי מחשבות טורדניות כפייתיות בלי הפחדים והדאגות. אני רוצה להתחתן בעזרת ה. איך אני אצא מהמעגל הזה של החרדה. איך אבנה בית כשאני לא יציבה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות