עבדתי כסייעת במעון והיה ילד (בן 10 חודשים) שהיה איזה יום שהוא היה לא רגוע בכלל ובכה המון כמובן שהחלפתי לו והוא אכל והחדר היה בטמפרטורה נעימה. הוא עדיין המשיך לצרוח והעיר את כל את הקטנטנים. מחוסר אונים ניסיתי להצמיד את הראש שלו לכרית כי הוא התרומם ובכה ואחרי זה נדנדתי את העריסה שיהיה לו יותר קל לישון ואכן הוא נרדם. אבל אני עדייו מרגישה נורא עם זה שהצמדתי לו את הראש. לא עשיתי את זה בחוזקה חס ושלום ולא באגרסיביות ועדיין אני מרגישה נורא עם זה. אני עשיתי ממש טעות. למרות שזה היה מקרה חד פעמי.איך משחררים מרגשי האשמה הנוראיים האלה? מרגישה אחריות גדולה כלפיי הקטנטנים וכואב לי שעשיתי את זה אפילו שכאלה יראו בזה משהו לא נורא בכלל בשבילי זה קשה!!! המקרה הזה היה לפני כמה שנים ומאז אני לא נותנת לילד לבכות רבע שנייה, תמיד מרגיעה על הידיים, שרה שירים, מלטפת את הראש, מעסה להם את הגב ועוד כל מיני דברים שיעזרו למי שמתקשה להרדם. איך משחררים מהמקרה הזה? יש לי נקיפות מצפון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות