היי לכולם!
מאז כיתה א', הייתי חלק מ"חבורה" של בנות, והיינו תמיד ביחד. עלינו לתיכון ביחד, לחטיבת הביניים ביחד, הלכנו למקומות ביחד... בקיצור היינו חברות מאוד מלוכדות וזאת הייתה הסיבה שלא ניסינו להתחבר לאנשים אחרים. אחרי שעלינו לתיכון, החבורה שלנו קצת החלה להתפרק ונשארנו מעט בנות כולל אני. בעבר הייתי אדם מאוד סגור ומופנם שלא דיבר או תיקשר עם אנשים אלא אם כן הם באו אליי קודם, הייתי מאוד מרוכזת בחבורה שלי ומה שחשוב לציין שזה כבר לא ככה היום. בכיתה י' התחלתי פחות ופחות להתחבר לחברות שלי, לא משהו שאני רציתי שיקרה, אך הבנתי שהחברות בינינו לא עשתה לי טוב ותקעה אותי במקום. הייתי חסרת מוטיבציה והייתי בן אדם מאוד שלילי, והבנתי שזה היה בגלל החבורה הזו. עד כמה שזה היה לא נעים החלטתי להתרחק מעט מהחבורה, מכיוון שהרגשתי שהחברות הזו כבר לא עשתה לי טוב. כמובן הכל קרה בהדרגה וללא לחצים מאף צד, וזה נגמר בטוב.
מכיוון שאף פעם לא נפתחתי לאנשים נשארתי במצב שאין לי כמעט חברות, חוץ מילדה אחת שיכלתי להגדיר אותה כחברה הכי טובה שלי, אך זה לא מרגיש ככה והחברות שלנו היא לא כזו.
אני מנסה לחפש דרכים להכיר אנשים חדשים ואולי להכיר חברה שתהיה איתי "החברה הכי טובה" ויהיה לי איתה קשר טוב, או להכיר אנשים שיהיה לי כיף ומהנה להסתובב איתם. לכן, רציתי לשאול אתכם...
לכל מי שהיה במצב הזה, איך יצאתם ממנו? החזרתם קשר ישן עם אנשים שהייתם איתם בקשר טוב בעבר או שיזמתם פגישות עם אנשים חדשים? תודה לכל מי שיענה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות