שלום לכולם(:
אז כמו שהכותרת אומרת, בשנה וחצי האחרונה או אפילו לפני, אני לא ממש זוכרת, אני התחלתי להכנס לזמן קשה בו הרבה דברים קרו כמו: אהבה ראשונה שהלכה לכוון לא טוב, פגיעה עצמית במספר דרכים (כלומר גם מנטליות), לעבור לגור לבד בשביל לימודים, הרבה מאוד עליות וירידות שמתישות בקטע אכזרי ועוד שפחות חשובות.
אם הייתי צריכה לתאר מתי זה התחיל, זה קרה מתי שהתחלתי לבלות יותר זמן לבד ולחשוב על מיני דברים, לשים לב על מיני דברים, לקבל הרבה חששות על כל דבר ובאיזה שהוא מקום ההבנה שאני שונה (עברתי לגור לבד בגיל צעיר ולנסוע הרבה למקומות ככה שהיה לי קשה למצוא חברים קרובים)
מאז שאני זוכרת את עצמי לא היו לי חברים כל כך בגלל שהייתי זזה הרבה ממקום למקום ורק השנה השגתי חברים שאני גאה בהם אבל קשה לי לספר להם מה אני עוברת, יצא לי לגעת פה ושם איתם אבל תמיד ראיתי לפי התגובה שלהם שזה קשה להם לשמוע אותי אומרת דברים כאלה אז תמיד עברתי מהר נושא והתנהגתי כאילו הכל בסדר, ואותו דבר עם ההורים שלי רק שזה יותר גרוע כי הם כל כך דאגו לי שהתגובה שלהם נהייתה יותר מעיקה מאשר עוזרת (כמו להכריח אותי לעשות דברים שהפכו את המצב ליותר רע ואמרו דברים שהיה לי קשה לשמוע...)
לאחרונה התחלתי פגישות עם פסיכולוג שמקלות עליי באיזה שהוא מקום (כי זה מקל עליי לדבר) אבל מובילות אותי למקומות אחרים שגורמים לי חשוב מחשבות לא כל כך טובות..
כרגע מרגישה בודדה וממש רוצה למצוא שוב קירבה לאנשים. איך להתעלם מהחרדות ופחדים מהתגובות שיכולות להיות לאנשים אם הם ידעו? איבדתי חוש כיוון ואני לא יודעת מאיפה להתחיל לבנות את עצמי...
אם חוויתם משהו דומה אשמח לדעת מה היו הצעדים הקטנים הראשונים שעשיתם כדי לצאת מזה..
תודה רבה לעונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות