היי, אני בת 14 ועולה לכיתה ט'.
כפי שהבנתם, לא ממש באלי לחזור לבית ספר. אז ככה :
אין לי שם חברות, בכלל, וגם לא חברים.
שונאים אותי ממש ממש שם.
המורות די חארות ואין שם מורה שאני מרגישה בנוח ללכת ולספר לה .
אני וההורים שלי לא בקשר טוב, בכלל. הם לא יודעים על זה שום דבר... והם לא רוצים להעביר אותי בית ספר. (אחת הסיבות זה מהסיבה הכלכלית של שאר בתי הספר באיזור...)
הילדות בכיתה שלי פשוט פרחות ומעצבנות, צבועות ברמות ורואות רק את עצמן והן לא סובלות אותי. הבנים חושבים שאני איזה יצורה. המחנכת שלנו דווקא יחסית נחמדה (יחסית למורות בבית ספר ) היא די מדהימה.
אבל היא מאוד עסוקה, היא מלמדת הרבה ובקושי נמצאת איתנו. היא לא מעורבת בכלל במה שקורה בכיתה שלנו. כמה שאני מנסה לדבר איתה ולהסביר לה איך שאני מרגישה היא לא ממש מצליחה לעזור לי, וגם אין לה כל כך איך....
יש לי חברה אחת שראיתי בכיתה , שיש לה דווקא חברות אבל חברות שלה נוראיות ואין לי מושג איך היא מתחברת איתן. אני מנסה להסביר לה כל הזמן אין אני מרגישה ואני כל הזמן רוצה שהיא תיהיה איתי אבל היא לא יכולה כל הזמן לעזוב את כולם ולהיות איתי וכל פעם מחדש היא אומרת :
"מה הבעיה פשוט בואי להיות איתנו, למרות שהיא יודעת שאני והבנות האלו לא מסתדרות. "
או "מה הבעיה פשוט תכירו חברות . "
" מה יש לך הכיתה ממש סבבה ממש כיף פה מה הבעיה שלך?"
כל השנה הייתי בתכלס לבד .... חברה שלי לא הגיעה לטיול שנתי וכל הטיול טיילתי לבד ואף אחד לא חשב בכלל על לגשת אליי ולדבר איתי.
אני פשוט סובלת בכיתה שלי ולא נהנית. יש לי חברות אחרות בשכבה שלי. אבל אנחנו מתראות רק בהקבצות.
ואני יודעת שאתם חושבים עכשיו שאני סתם בכיינית כי יש לי חברות... אבל הן לא איתי בכיתה וזה אומר :
*בטיול שנתי אני לא איתן
* בשיעורים (חוץ מ2) אני לא איתן
* בהפסקות אני לא תמיד איתן
* בגיבושים אני לא איתן
* בפעילויות ככיתה אני לא איתן
וזה ממש ממש מגביל אותי בהרבה דברים.
בבקשה תתנו לי טיפים לשנה הזאת.
היום הלכתי לקניות לבית ספר וכמעט בכיתי מהמחשבה שעוד כמה שבועות אני יראה את הכיתה שלי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות