סיימתי תיכון לפני חודשיים ובמהלך שנותי בתיכון הייתי במגמה אומנותית שלקחה חלק גדול ממערכת השעות שלי. כלל הצוות במגמה לא היה מדהים אך הייתה מורה אחת יוצאת דופן ברוע שלה . מספר פעמים בשבוע היינו צריכים להציג מול כל המגמה את ההתקדמות שלנו בפרוייקט אומנותי שנתי בכל פעם מחדש לא משנה מה עשיתי המורה הייתה אומרת שהיא שונאת את מה שאני עושה ושאני מפגרת / סתומה / מטומטמת / דפוקה וכ׳ו. היא הייתה אומרת שאני לא ראויה לעשות פרויקט והייתה משווה כמה ילדים אחרים במגמה עליונים עליי. מתי שהיא לא הייתה קוראת לי בשמות היא הייתה מדברת עליי בטון מזלזל ועושה הבעות פנים של גועל ורטייה . אפילו כאשר הבוחן החיצוני נתן לפרויקט שלי את אחד הציונים הגבוהים ביותר היא הלכה ואמרה לכולם שלא מגיע לי הציון והוא טעה . לאחר זמן מסויים גם שאר הילדים התחילו להתנהג כמוה מאחר והיא הייתה מורה נערצת הם דיברו אליי כאילו אני מטומטמת לא משנה מה עשיתי .
( אני לא אני הייתי תלמידה עם ציונים טובים והרבה חברים מחוץ למגמה ) אני פחדתי להגיע לשיעורים כל פעם שראיתי אותה הרגשתי כאילו הבטן שלי מתהפכת ואני נחנקת לשמוע את הצעדים שלה כשהיא נכנסה לכיתה עשה לי בחילה . אני לא סיפרתי לאף אחד כי לא רציתי לעשות בלגן בבית הספר .
עכשיו סיימתי בית ספר ועזבו שאני לא מסוגלת לפנות חזרה לאומנות שעשיתי כי זה עושה לי צמרמורת ובחילה . אני לא יכולה להוציא את מה שהיא אמרה לי מהראש והביטחון עצמי שלי בריצפה כל פעם שאני מול אנשים מול קהל אני ניזכרת במילים שלה ואני כל הזמן מפחדת שאנשים אחרים חושבים כמוה . באיזה שהוא מקום אני התחלתי להסכים איתה ולשנוא את עצמי ולהתבייש בדעות שלי ובדרך עבודה שלי .
אני פשוט מרגישה חסרת עונים אני עומדת להתחיל פרק משמעותי בחיי ואני מרגישה חסרת ביטחון ,מנטלית בריצפה ולא יודעת מה לעשות . אשמח לעצות כי אני לא יודעת איך להמשיך מכאן .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות